לפי נתוני חברת שבא - מנהלת ומפתחת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב - עולה כי ביומיים שבהם התקיים האירוע, רביעי וחמישי, 4 ו-5 בנובמבר, ההוצאות גדלו בכל הענפים שנבדקו. אלא שדווקא מחוץ לחנויות הבגדים והאלקטרוניקה נרשמו כמה מהעליות הבולטות: במסעדות, בבילויים וגם בהוצאות על חופשות.
יותר ממחצית מהכסף שהוציא הציבור ביומיים האלה שולמה באונליין - כ-1.88 מיליארד שקל. ובכל זאת, ההוצאות המקוונות גדלו ב-1.4% בלבד לעומת ימי המבצע בשנה שעברה, פחות מהעלייה בכלל ההוצאות. חלקן בעוגת הקניות אפילו הצטמצם מעט, מכ-54.7% לכ-53.8%.
בחנויות החשמל והאלקטרוניקה הוציאו הישראלים כ-245 מיליון שקל, עלייה של 4.6% לעומת אשתקד. חנויות הבגדים והנעליים לא היו רחוקות מאחור, עם הוצאות של כ-226 מיליון שקל ועלייה של 3.9%. בשני הענפים יחד עברו בכרטיסים כ-471 מיליון שקל בתוך יומיים.
גם בפארמה ובבתי המרקחת נרשמה עלייה, של 5.9%, וההוצאות הגיעו לכ-114 מיליון שקל. על ביגוד וציוד ספורט הוציא הציבור עוד כ-29 מיליון שקל, כ-6.2% יותר מבימי הקניות הקודמים.
אבל ההוצאה לא נעצרה במוצרים לקחת הביתה. במסעדות, בבתי קפה ובעסקי המזון המהיר הוציאו הישראלים כ-263 מיליון שקל - כמעט 18% יותר מאשר אשתקד. הסכום הזה גבוה מההוצאה שנרשמה בחנויות החשמל, וגם מזו שבחנויות הבגדים והנעליים. במעדניות, בקצביות, במאפיות, במכולות ובפיצוציות הסתכמו ההוצאות בכ-144 מיליון שקל נוספים.
בענף הפנאי והבידור נרשמה העלייה החדה ביותר מבין הענפים שנבדקו, כ-24.4%. עם זאת, במספרים מוחלטים מדובר בסכום קטן יחסית - כ-21 מיליון שקל לאורך ימי האירוע. גם חופשות היו חלק מההוצאות ביומיים האלה. במלונות ובחדרי האירוח שולמו כ-64 מיליון שקל, עלייה של 14.1%, ובסוכנויות הנסיעות כ-90 מיליון שקל, גידול של 10.7%. בענף התעופה, לעומת זאת, השינוי היה קטן בהרבה: ההוצאות הסתכמו בכ-30 מיליון שקל, רק 0.9% יותר מאשתקד.
חשוב להדגיש כי הנתונים מתארים את כלל ההוצאות בענפים האלה במהלך ימי שופינג IL, ולא רק רכישות במסגרת המבצעים. הם גם אינם מנוכים משינויי מחירים, כך שחלק מהתוספת בחשבון עשוי לשקף התייקרויות, ולא בהכרח יותר מוצרים בסל.
התרעות פיקוד העורף