גם הפעם, העלייה בהכנסות המדינה מסייעת לרסן את הגירעון. באוקטובר הסתכמו ההכנסות בכ-46.2 מיליארד שקל, ומתחילת השנה בכ-503.3 מיליארד שקל - גידול של כ-10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הכנסות המדינה ממסים לבדן הסתכמו בכ-488.3 מיליארד שקל, עלייה של 12.9%.
באוקטובר עצמו נגבו מסים בהיקף של כ-44.6 מיליארד שקל, אך חלק מההכנסות שייכות למעשה לתשלומים שנדחו מספטמבר בעקבות חגי תשרי. מדובר בכחצי מיליארד שקל במע"מ על ייצור מקומי, ועוד כמה מאות מיליוני שקלים במסים ישירים. לאחר ההתאמות, העלייה הריאלית בגביית המסים החודשית עמדה על 4.1% לעומת אשתקד.
גם בצד ההוצאות מתחילים לראות את העלייה בקצב. הממשלה הוציאה באוקטובר כ-64.5 מיליארד שקל, לעומת כ-57.1 מיליארד שקל בספטמבר. גם בהשוואה לאוקטובר אשתקד, שבו הוציאה הממשלה כ-58.6 מיליארד שקל, מדובר בעלייה של כ-10%.
בסך הכל, מתחילת השנה הסתכמו הוצאות הממשלה בכ-551.1 מיליארד שקל, עלייה של 4.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד – אך עדיין נמוך מהעלייה של 7.4% שאושרה בתקציב. בנוסף, העלייה הזו גם לא מתחלקת באופן שווה בין המשרדים. הוצאות מערכת הביטחון גדלו מתחילת השנה ב-9.9% והסתכמו בכ-153.4 מיליארד שקל, בעוד הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-1.4% בלבד והגיעו לכ-328 מיליארד שקל.
אבל רגע האמת נמצא עוד לפנינו, והוא מתקרב במהירות. הגירעון הנמוך יחסית אמנם משמח, אבל מסגרת ההוצאות בתקציב עומדת על כ-698.2 מיליארד שקל, ועד סוף אוקטובר בוצעו ממנה 78.9% בלבד. המשמעות היא שנותרו לביצוע כ-147.1 מיליארד שקל בחודשיים האחרונים של השנה, אם הממשלה אכן תנצל את מלוא המסגרת. זהו קצב חודשי ממוצע של כ-73.6 מיליארד שקל - גבוה בכ-9 מיליארד שקל מההוצאה באוקטובר.
ההאצה בהוצאות כבר ניכרת בנתונים: קצב הגידול בהוצאות מתחילת השנה עלה מ-3.4% בספטמבר ל-4.2% באוקטובר. לכן, השאלה האמיתית היא לא רק מה שיעור הגירעון הנוכחי, אלא מה יקרה בחודשיים שנותרו.
אם שיעור הגירעון הנוכחי יישמר, זו בהחלט סיבה למסיבה ושר האוצר -יהיה מי שיהיה - יוכל לפתוח שמפניות. אבל אם ההוצאות שטרם בוצעו יתכנסו לסוף השנה, כפי שאכן צפוי שיקרה, הגירעון עלול לטפס במהירות. ניצול מלא של מסגרת ההוצאות, לצד הכנסות בהתאם לתחזית המקורית, יביא אותו ליעד שנקבע בתקציב - 4.9% מהתוצר. הוצאות מעבר למסגרת או הכנסות נמוכות מהתחזית עלולות לדחוף אותו גם מעבר לכך.
התרעות פיקוד העורף