הדוגמה הבולטת שהוא מביא היא הפניקס. עלות התגמול של המנכ"ל אייל בן סימון הסתכמה בכ-4.2 מיליון שקל, לעומת כ-28.27 מיליון שקל ליצחק עוז, יו"ר הפניקס סוכנויות ביטוח - פי 6.7 בקירוב. הסכום של עוז כולל כ-11.47 מיליון שקל בתגמול הוני וכ-6.74 מיליון שקל בדמי ניהול. אצל ארז יוסף, יו"ר הפניקס גמא, הסתכמה העלות בכ-9.45 מיליון שקל.
"מה שבאמת סקרן אותי זה שהתקרה משפיעה על הבנק או חברת הביטוח בישראל, אבל לא חלה על חלק מחברות הבת, בחו"ל, בסוכנויות הביטוח ובאשראי", אומר אושר. "כך, באותו דוח של אותה קבוצה, מנהל בחברת בת יכול להופיע עם שכר גבוה בהרבה מהמנכ"ל שמעליו. אותה קבוצה, אותו דוח, שני עולמות".
גם בדיסקונט נרשמו פערים. עלות התגמול של מנכ"ל הבנק אבי לוי עמדה על כ-4.32 מיליון שקל, בעוד שחמישה בכירים בחברה הבת IDB ניו יורק הופיעו מעליו בטבלה. עלות התגמול של המנכ"ל לשעבר זיו בירון הסתכמה בכ-9.49 מיליון שקל, ושל שגיא אסרף בכ-8.11 מיליון שקל. בלאומי, מול כ-4.39 מיליון שקל למנכ"ל חנן פרידמן, נרשמו כ-5.75 מיליון שקל למנכ"ל לאומי בריטניה וכ-5.52 מיליון שקל למנכ"ל לאומי פרטנרס.
בראש הדירוג שערך אושר ניצבים בכירי החברות הדואליות. מנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס מוביל עם תגמול כולל של כ-19.17 מיליון דולר, כ-66.1 מיליון שקל לפי שער ההמרה שבדוח. מתוך הסכום, כ-12 מיליון דולר הם שווי תגמול מנייתי במועד ההענקה. אחריו מופיעים ראסל אלוונגר מטאואר עם כ-54.2 מיליון שקל, סקוט ראסל מנייס עם כ-43.7 מיליון שקל ובוצי מכליס מאלביט מערכות עם כ-35.1 מיליון שקל.
בחברות שאינן דואליות בולטים בכירים מענפי הנדל"ן המניב, האנרגיה, הביטחון והקמעונאות. עלות התגמול של אייל חנקין מעזריאלי ו-GMG הסתכמה בכ-13.24 מיליון שקל, ושל דנה עזריאלי בכ-9.23 מיליון שקל. יו"ר ביג הפעיל איתן בר זאב רשם עלות של כ-11.73 מיליון שקל, ומנכ"ל ניו-מד אנרג'י יוסי אבו כ-10.38 מיליון שקל, לפי דוח קבוצת דלק. עלות התגמול של מנכ"ל קבוצת דלק עצמה, עידן וולס, עמדה על כ-8.97 מיליון שקל.
בנקסט ויז'ן הסתכמה עלות התגמול של המנכ"ל מיכאל גרוסמן בכ-9.9 מיליון שקל, בשטראוס נרשמו כ-8.71 מיליון שקל למנכ"ל שי באב"ד, ובאו.פי.סי אנרגיה כ-8.13 מיליון שקל למנכ"ל גיורא אלמוגי. בשופרסל עמדה עלות התגמול של האחים יוסף ושלמה אמיר על כ-7.16 מיליון שקל לכל אחד, לאחר ששניהם הגיעו לתקרת המענק השנתי של 4 מיליון שקל.
חשוב לציין שמדובר בעלויות התגמול עבור החברה, ולא בסכומים שנכנסו לבכירים לחשבון הבנק. "גם מבנה השכר עצמו משתנה מסקטור לסקטור. בחברות הדואליות והגלובליות עיקר התגמול הוא מניות ואופציות, לא משכורת. בחברות המקומיות זה שילוב של שכר או דמי ניהול עם בונוס שתלוי ברווחיות. ובבנקים ובביטוח, אחרי שהתקרה חוסמת את המענק, מה שנשאר הוא כמעט רק שכר הבסיס".
מבחינת אושר, הבדיקה ממחישה גם מה אפשר להפיק מהמידע שכבר נגיש לציבור. "דוח שנתי או תקופתי הוא מאות עמודים של טקסט, ובעזרת AI אני יכול להפוך את המידע ה'ממוסמך' מטפסים למאגר ידע שניתן לתשאל", הוא אומר. "המידע הזה תמיד היה במערכת גילוי הנאות של הרשות לניירות ערך, אבל ללא צבא של סוקרים ועבודת נמלים, המידע נשאר קבור ורוב המשאבים הולכים על עבודה טכנית של איסוף ולא על ניתוח ומהות. ברגע שהכול במקום אחד וניתן לתשאול, התמונה הזאת קופצת לבד".