טראמפ גם אפשר קידוחי נפט בכל מקום כדי להפחית את תלותה של ארה"ב ביבוא הזהב השחור, כולל קידוחי נפט באלסקה, שהדמוקרטים מתנגדים להם. כלל הפחתות המיסים בקדנציה הנוכחית של טראמפ מוערכת ב-4.5 טריליון דולר. בין ההקלות: העלאת הפטור ממס על טיפים, הקלה במס על שעות נוספות, העלאת התקרה להקלה על רכישת רכב תוצרת ארה"ב, הגדלת זיכוי המס לילדים והעלאת הפטור ממס עיזבון לזוג עד 30 מיליון דולר. טראמפ קיצץ במקביל בסבסוד הבריאות ובתלושי המזון.
שינוי השליטה בקונגרס יכול לעכב או להפחית את היקף הקיצוצים המתוכננים של טראמפ בעשור הקרוב בהוצאות הבריאות שמסבסדת הממשלה הפדרלית עם ממשלות המדינות בארה"ב, הפחתה של 900 מיליארד דולר ב-Medicaid, וגם להפחית ולצמצם את התוכנית הסעודית לחלוקת תלושי מזון עבור יחידים ומשפחות בעלי הכנסה נמוכה, תוכנית SNAP, ב-200 מיליארד דולר.
השינוי המהותי של הנשיא טראמפ הוא הגדלת כוחה הצבאי של ארה"ב, כולל הצי האמריקאי, לאחר שראה נחת מפעילותו המוצלחת בוונצואלה תוך שימוש בבינה מלאכותית. טראמפ העלה את תקציב הביטחון עוד ועוד כדי לעמוד בהתחייבויותיה של ארה"ב לביטחון עולמי, מדרום מזרח אסיה, דרך המזרח התיכון כולל מלחמת איראן, ועד אירופה תחת האיום הרוסי. תקציב הביטחון היוצא לשנת 2025/2026 - 919 מיליארד דולר, ובקשת התקציב לשנה הבאה יכולה להגיע ל-1.5 טריליון דולר. לא בטוח שהכל יאושר.
התקציב נועד להגדלת הסד"כ הצבאי, הרחבת צי האוניות של חיל הים והשקעה בטכנולוגיית כלי טיס בלתי מאוישים שהפכה פופולרית בכל צבאות העולם. עוד בתקציב לשנת 2027: כ-18 מיליארד דולר ל"כיפת זהב", מערכת הגנה רב-שכבתית נגד טילים מעל שמי ארה"ב, כולל חיישנים ומיירטים מבוססי חלל, פיתוח מטוס הקרב F47 והאצת פרויקט מפציצי B21.
2. המשמעות המיידית של התחזקות הדמוקרטים היא שיהיה לטראמפ קשה יותר לבצע שינויים פיסקליים מרחיבים של הממשל, מה שיביא מיד לעצירה או האטה בגידול בחוב הפדרלי האמריקאי, הנמצא כבר כעת על כ-126% ביחס לתוצר של ארה"ב. החוב הלאומי האדיר אינו ממש מעיק על ארה"ב, מפני שהוא מוחזק וממומן באמצעות רכישת אג"ח אמריקאי מצד מרבית מדינות העולם: יפן מחזיקה בחוב אמריקאי של 1.17 טריליון דולר, בריטניה ב-940 מיליארד, סין ב-633 מיליארד, בלגיה ב-483 מיליארד, איי קיימן ב-453 מיליארד, לוקסמבורג מחזיקה חוב אמריקאי של 434 מיליארד דולר - והרשימה עוד ארוכה.
התוצאה המיידית תהיה ירידה בהנפקת אג"ח אמריקאי למימון הגירעון, בעיקר לטווחים קצרים ובינוניים, מה שגורר עלייה בביקוש לאג"ח הקיים בשווקים, כך שהתשואות של האג"ח האמריקאי יורדות ותמשכנה לרדת בשנה הקרובה עם רווחי הון למחזיקים באג"ח האמריקאי.
כאשר התשואות על האג"ח יורדות, מופנה חלק מההון העולמי לשוק המניות. נוסיף לכך כי לאורך שנים היו עליות חדות בשערי המניות לאחר בחירות האמצע בארה"ב, אי-הוודאות הוסרה ושערי המניות זינקו. אומנם בטווח הקצר, שבועות ספורים אחרי בחירות האמצע, היו בעבר תנודות בשערי המניות, אך לאחר מכן שערי המניות עלו באופן מובהק לאורך עשרות שנות בחירות אמצע.
בהיסטוריה האמריקאית, הרווח הממוצע בגין השקעה במניות היה מאוד גבוה לאחר בחירות האמצע לאורך שנים. כמובן, למרות הנתונים ההיסטוריים החזקים, ביצועי העבר אינם מבטיחים תשואות בעתיד. גורמים מאקרו-כלכליים, כגון ריביות הבנקים המרכזיים בעולם, נתוני אינפלציה, דוחות כספיים ואירועים גיאופוליטיים, ממשיכים להיות המניע העיקרי לביצועי השווקים. גם גישת המפלגות השונה משפיעה על כיווני שערי המניות בארה"ב, ומשם בעולם.
הירידה הצפויה בשיעור האינפלציה טובה לשוק המניות בארה"ב ובכל העולם. היא תביא להמשך בתשואות האג"ח בארה"ב ובהמשך גם בעולם. עלייה בתשואות בעולם בעקבות ארה"ב יכולה להביא לחידוש העלייה בשערי המניות בשוקי המניות בעולם.
בנוסף, היכולת של נשיא ארה"ב להתריס בפני אירופה תיחלש לאחר בחירות האמצע, ואולי גם בהמשך. הנשיא דורש מהאירופים לקנות גז אמריקאי ומשיג זאת, הוא כפה עליהם את העלאת תקציב הביטחון בשיעור משמעותי, מה שמגדיל את הרכש הצבאי והביטחוני בארה"ב, וגם הטיל עליהם מכסים כבדים.
המאזן החדש בין הרפובליקנים והדמוקרטים יאפשר לאירופה להתריס בשיעור מה מול הממשל האמריקאי, מה שיביא לאירופה רווחת מה - וגם, מטבע הדברים, לשוק מניות טוב יותר אחרי קרטועו לעומת האמריקאי. שינוי זה ביחס לאירופה יכול להביא לעלייה בערכו של היורו, שירד לשפל בשנות שלטונו של טראמפ.
אולי עוד תבוא עדנת מה לאירופה. ובעקבות אירופה, עדנה יכולה לבוא גם לשווקים המתעוררים, שהמניות אצלם יוכלו לתת ביצועים טובים יותר לאחר שסבלו מהמכסים שהטיל ממשל טראמפ על היבוא לארה"ב וגם ממחירי הנפט הגבוהים שהושתו עליהם, בעיקר בעקבות הקונפליקט במצר הורמוז. ההשקעה במניות בעולם תהיה לאחר תהליך התאמה מאוזן יותר ופחות ממוקד בארה"ב, כאשר בשוליים תיתכן הפניית הון גם לסין.
אלא שלמרות התמונה המצטיירת, עלינו לזכור כי נשיא ארה"ב שולט וגם יכול לשלוט באמצעות צווים נשיאותיים, שטראמפ אוהב במיוחד. אין מדובר במצב שבו השליטה עברה מידיהם של הרפובליקנים לידי הדמוקרטים, רק יחסי הכוחות השתנו. הפשרות יהיו בדרך, מטבע הדברים, וכולם ימשיכו לבקש את חוזקה וחסינותה של ארה"ב כמעצמה עולמית.
התרעות פיקוד העורף