מדובר בנתון משמח מאוד, שכן התחזיות שפורסמו לפני האומדן נעו סביב 4.5% עד 6% בקצב שנתי. עם זאת, לפני שפותחים את השמפניות, יש נתון נוסף שכדאי לשים לב אליו. כשמנכים את ההתאמות לייצור בחו"ל, קצב הצמיחה יורד מ-8% ל-4% במונחים שנתיים, או 1% לעומת הרבעון הקודם.
הפער בולט גם ביצוא הסחורות והשירותים, שעלה ב-39.5% בקצב שנתי, וב-18.4% בניכוי אותן התאמות, אם כי גם בחישוב הזה היצוא גדל בשיעור ניכר. הפער ניכר גם בתוצר העסקי, שעלה ב-11.5% בקצב שנתי, לעומת 5.3% בניכוי ההתאמות.
חלק מהערך של המוצרים שמבוססים על פיתוחי מלאנוקס נרשם כיצוא ישראלי, אף שהמוצרים מיוצרים ונמכרים בחו"ל. כך אפשר לקבל זינוק ביצוא ובתוצר בלי שהשכר או הצריכה בישראל יעלו באותו קצב, ובלי שמשקי הבית יהנו מהצמיחה. המדינה נהנית אמנם מהכנסות ממסים, אבל רוב הרווחים מגיעים לבעלי המניות בחו"ל והמשכורות לעובדים בחו"ל. זו גם הסיבה שהלמ"ס מפרסמת היום נתוני תוצר עם הייצור בחו"ל ובלעדיו, ושבנק ישראל מתמקד בנתון המנוכה כשהוא מנסה להבין מה קורה במשק המקומי.
גם הצריכה וההשקעות גדלו. לעומת הרבעון הקודם, הצריכה הפרטית עלתה ב-1.6% וההשקעות בנכסים קבועים ב-2.7%. בהשקעות בלטו ציוד טכנולוגיית מידע ותקשורת, עם עלייה של 9.8%, ובנייה למגורים, עם עלייה של 1.9%. ההוצאה לצריכה ציבורית ירדה ב-0.5%.
במבט על השנה האחרונה, התוצר היה גבוה ב-6.7% לעומת הרבעון השלישי של 2025, וב-2.8% בניכוי ההתאמות לייצור בחו"ל. מול הרבעון השני של השנה ניכרת האטה. לפי האומדן המעודכן, התוצר צמח אז בקצב שנתי של 17.2%, אחרי התכווצות של 2.8% ברבעון הראשון, כשמלחמת "שאגת הארי" פגעה בפעילות במשק.
הנתונים מתפרסמים יום אחרי שמדד המחירים לצרכן הפתיע וירד באוקטובר ב-0.1%, והאינפלציה השנתית התמתנה מ-1.6% ל-1.1%, סמוך לגבול התחתון של יעד בנק ישראל. הירידה באינפלציה חיזקה את האפשרות להורדת ריבית ב-23 בנובמבר. לעומת זאת, נתוני הצמיחה, ובפרט העלייה בצריכה ובהשקעות, נותנים לבנק ישראל פחות סיבה למהר.
בהחלטה בשבוע הבא, כשהריבית עומדת על 3.25%, הוועדה המוניטרית תצטרך לשקול גם אם האינפלציה הנמוכה תישמר בחודשים הבאים, על רקע היחלשות השקל שעלולה לייקר מוצרים מיובאים.