למרות הסכומים הגדולים, רוב האקזיטים היו קטנים יחסית: 79% מהעסקאות ב-2025 היו בהיקף של עד 50 מיליון דולר, ורק 7% חצו את רף 250 מיליון הדולר. ההנפקות הראשונות לציבור היוו 4% ממספר העסקאות, לעומת 6% בשנה הקודמת.
ארצות הברית המשיכה לתפוס מקום מרכזי בשוק: 51% מהעסקאות היו רכישות בידי גורמים אמריקאיים או הנפקות בבורסות בארצות הברית. עסקאות אלה היו אחראיות ל-49% מהסכום הכולל. במקביל, מספר העסקאות שבוצעו בידי גורמים ישראליים עלה מ-25 ל-72, זינוק של 188%. סכומן גדל ב-40% והגיע ל-1.3 מיליארד דולר. כך, הרוכשים הישראלים היו אחראים לכ-40% ממספר העסקאות, אך לכ-7% בלבד מהכסף.
עבור חלק מהחברות, הדרך לאקזיט הייתה קצרה יחסית. 32% מהחברות שביצעו עסקה ב-2025 עשו זאת בתוך חמש שנים מהקמתן, ו-63% בתוך עשר שנים. בחברות שביצעו אקזיט באותה שנה היו כ-8,300 משרות שכיר, והשכר החודשי הממוצע למשרה עמד על 31.8 אלף שקל, לעומת 33.1 אלף שקל בכלל ההייטק.
בהשוואה בין תשע מדינות נבחרות, ישראל דורגה שנייה בהיקף המיזוגים והרכישות חוצי הגבולות ביחס לתוצר ובסכום הממוצע לעסקה. לעומת זאת, במספר העסקאות ביחס לכוח העבודה היא דורגה שביעית.
ומה קורה לחברות אחרי המכירה? מתוך 2,182 חברות שביצעו אקזיט בשנים 2010-2025, נסגרו לאחר העסקה 878 חברות, כ-40%. כמעט שליש מהן נסגרו כבר בשנת העסקה. עם זאת, סגירת החברה אינה מעידה בהכרח על הפסקת הפעילות, שעשויה להימשך במסגרת החברה או הקבוצה הרוכשת.