אם תרמתם מאה שקל בחודש לעמותה מוכרת, כלומר 1,200 שקל בשנה, זיכוי המס שלכם יכול להגיע ל-420 שקל בשנה. אבל כמה שכירים באמת שומרים את הקבלות, זוכרים להגיש אותן ומבקשים את הכסף?
את הטרחה הזאת נועדה לחסוך רפורמת "תרומות ישראל" – אם תרצו, האלטר אגו של רפורמת "חשבוניות ישראל" שנועדה להילחם בהון השחור. מתחילת השנה, עמותות בעלות אישור לפי סעיף 46 חייבות לדווח לרשות המסים על התרומות שקיבלו, והתרומות שישויכו לתורם – שצריך בשביל זה לאשר במערכת ולוודא שהוא ממלא ת.ז. כל פעם שהוא תורם - יופיעו באזור האישי שלו באתר הרשות.
והשוס? הוא לא יצטרך לחכות עד סוף שנה ואז להגיש בקשה מסורבלת להחזר מס, התורם יוכל לקבל את הזיכוי ישירות בתלוש, עוד במהלך השנה – בתנאי שתוכנת השכר של הבוס שלו מחוברת למערכת, ותכף נראה שזה לא תנאי כל כך מובן מאליו.
באותו שלב הרפורמה אמנם כבר יצאה לדרך רשמית, אך רק כרבע מהעמותות בעלות האישור כבר התחברו למערכת, וגם אצל עמותה שכבר דיווחה, הדרך מהקבלה לתלוש עוד הייתה תלויה במעסיק כאמור.
אז מה משני התרחישים התממש? רפורמה שלא עמדה במה שהבטיחה או הגדלת הגירעון? לקראת סוף השנה פנינו לרשות המסים כדי לבדוק כמה עמותות ומעסיקים הצטרפו למערכת, וכמה שכירים כבר קיבלו את הזיכוי בתלוש.
לפי הנתונים שמסרה הרשות למעריב, יותר מ-9,200 עמותות מדווחות כיום למערכת - קרוב ל-80% מבעלות האישור לפי סעיף 46, לעומת כרבע בתחילת השנה. זו עלייה משמעותית, ועדיין כאחת מכל חמש עמותות טרם התחברה. עם זאת, ברשות מציינים שחלק מהעמותות האלה לא דיווחו על קבלת תרומות השנה, אך מעוניינות לשמור על האישור. לכן שיעור ההצטרפות בקרב העמותות שמקבלות תרומות בפועל עשוי להיות גבוה יותר.
ומה לגבי המעסיקים? "מערכת "תרומות ישראל" היא מהלך משמעותי שמובילה רשות המסים להנגשת הטבות המס לציבור, לצמצום הבירוקרטיה ולמיצוי זכויות'," נמסר מרשות המסים, "במהלך השנה הושקעו מאמצים רבים בחיבור מוסדות הציבור למערכת, בליווי כ-80 יצרני תוכנה שהתאימו את תוכנות הנהלת החשבונות לדרישות החדשות, ובקידום התממשקות עם מערכות השכר של המעסיקים".
אבל, בשורה התחתונה, לשירות הזיכוי בתלוש התחברו עד כה "רק" 428 מעסיקים, כשה"רק" מסויג מכיוון שהמספר הזה כולל בתוכו כמה מהמעסיקים הגדולים במשק.
ועכשיו למספרים, כמה כסף חולק? בסך הכול נקלטו במערכת יותר מ-20 מיליון קבלות בהיקף של מעל 18.6 מיליארד שקל – סכום שכולל בתוכו גם תרומות מתושבי חוץ, תרומות אנונימיות ותרומות בין עמותות – אבל לפי נתוני אוקטובר שמסרה רשות המסים למעריב רק כ-35 אלף שכירים קיבלו מתחילת השנה זיכוי שוטף על תרומות. וגם שם, רק חצי מהם קיבלו אותו ישירות בתלוש. 18 אלף איש, זה כל האירוע.
וכמה כסף קיבלו אותם 18 אלף שכירים? לפי נתוני רשות המסים, הם קיבלו בתלוש זיכוי על תרומות שהסתכמו ב-77 מיליון שקל. בשיעור זיכוי של 35%, מדובר בכ-27 מיליון שקל שנשארו בכיס של השכירים - כ-1,500 שקל בממוצע למי שקיבל את הזיכוי בתלוש. יתר השכירים קיבלו דרך תיאום מס זיכוי שמוערך בכ-12 מיליון שקל נוספים.
אז האם זו הצלחה? ברשות המסים כמובן טוענים שכן. "קליטת מיליוני קבלות והתרחבות מעגל המוסדות המדווחים מעידים על היקף ההטמעה ועל היענות רחבה למהלך". היענות רחבה שהסתכמה ב-35 אלף שכירים כאמור, אם גם את ההצלחה של "חשבוניות ישראל" הם היו מודדים במספרים כאלה, כבר מזמן היינו מכריזים נוק אאוט במלחמה בהון השחור. ובכל זאת, אפשר להניח שבמשרד האוצר יש מי שנושם לרווחה מול קצב המימוש עד כה.
לפי האומדן שפרסמנו בינואר, אם הרפורמה הייתה מצליחה ומביאה למיצוי מלא של ההטבה, המדינה הייתה עשויה להחזיר לציבור עד מיליארד שקל נוספים בשנה, וכמו שאתם מבינים זה ככל הנראה לא הולך לקרות.
נכון, ברשות המסים צודקים כשאומרים שעדיין מוקדם לשפוט את הרפורמה. הדוחות השנתיים ל-2026 טרם הוגשו, ותורמים שהקבלות שלהם כבר במערכת יוכלו לבקש החזר גם בהמשך. ועדיין, כ-27 מיליון שקל שהוחזרו עד עכשיו בתלושים הם סכום מינורי אפילו מול ה-700 מיליון שקל של זיכויי המס ליחידים שהיו בשנים קודמות, ובטח בהשוואה לגידול בפוטנציאל ההחזר שעד עכשיו לא מומש.
ומה הלאה? ברשות המסים אומרים שב-2027 יתמקדו בחיבור עוד עמותות ומעסיקים ובהגברת המודעות להטבה. במקביל, ברשות ינתחו את נתוני המערכת כדי לבדוק אם הרפורמה הביאה יותר תורמים לממש את הזיכוי, ובמיוחד אם היא הגיעה למי שלא נהנו ממנו בעבר. "היעד שלנו הוא שכל אזרח הזכאי להטבת מס בגין תרומות יוכל לממש אותה בקלות, ללא בירוקרטיה מיותרת וללא צורך בהיכרות עם נבכי מערכת המס," מסכמים ברשות.