1.6 מיליארד שקל והדולר שהתחזק: סמוטריץ' משיב לטענות

אחרי שהדולר התחזק והאינפלציה ירדה, חזרנו לאוצר כדי לבדוק אם חבילת הסיוע ליצואנים עדיין נחוצה. סמוטריץ' עומד מאחורי ההחלטות, אך שאלות על הכסף שכבר חולק ועל הצעדים שטרם יושמו נותרו ללא מענה

אריאל פייגלין צילום: אבשלום ששוני
עקבו אחרינו
השקל ממשיך להתחזק והדולר ממשיך להיחלש
השקל ממשיך להתחזק והדולר ממשיך להיחלש | צילום: שאטרסטוק
2
גלריה

כעת, אחרי שהדולר התאושש מהשפל בתוך כמה חודשים, חזרנו במעריב אל הגורמים שהיו מעורבים בדיונים ושאלנו אם בדיעבד הם היו פועלים אחרת. והאם היום, כשהם מסתכלים על הגרף של שער המטבע, הם עדיין חושבים שהיה כאן משבר שחייב התערבות מיידית או שבמבט לאחור החברות היו יכולות להחזיק את הראש מעל המים עוד קצת.

נתנאל היימן, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים
נתנאל היימן, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים | צילום: ‏התאחדות התעשיינים

בעת ההכרזה על חבילת הסיוע קרא סמוטריץ' גם לבנק ישראל להגיב להתחזקות השקל כדי להקל על היצואנים, והביע תמיכה בהפחתה משמעותית של הריבית. מאז הדולר התאושש והאינפלציה ירדה, התפתחויות שמעלות את האפשרות שדווקא הקצב הזהיר שבחר הנגיד היה מוצדק. הורדת ריבית חדה יותר הייתה עשויה להקל מוקדם יותר על היצואנים, אך גם לעודד ביקושים ולמתן את הירידה באינפלציה.

"המצב הנוכחי והאינפלציה הנמוכה מחדדים עוד יותר את הצורך בהורדת ריבית חדה במשק", אומר סמוטריץ' בתשובה לפניית מעריב כשהוא בוחר שלא להתייחס לשאלה לגבי האפשרות שהזהירות של הנגיד תרמה לתוצאה הנוכחית. "אנחנו זקוקים להמשך עידוד הצמיחה במשק, ואשראי זול הוא כלי משמעותי לשם כך. לכן קריאתי לבנק ישראל היתה נכונה אז ונכונה עוד יותר גם כיום".

גם ביחס להתערבות הממשלתית, סמוטריץ' עומד מאחורי ההחלטות שהתקבלו. "אנחנו מנהלים כלכלה במים סוערים כבר למעלה משלוש שנים כשברקע משברים ותמורות גלובליות", הוא אומר. "הניהול של כלכלת ישראל דורש איזון בין התערבות נקודתית כשיש צורך בכך לבין צעדים רחבים הנוגעים לכלכלת מאקרו".

השר צודק שאכן נרשמה יציבות - אמנם היצוא של מוצרים שיוצרו בישראל קפא במונחים שקליים, אך כפי שאמר היימן אתמול, עצם העובדה שנרשם רק קיפאון ולא צניחה למרות שהדולר איבד כ-26% מערכו מהשיא עד השפל היא הישג מרשים - אך קשה לדעת כמה מהיציבות נבע מהסיוע ומה היה קורה לחברות בלעדיו.

בכל מקרה, כעת כשהדולר עלה בחזרה, האם עדיין יש הצדקה לקיומה של חבילת הסיוע שהוכרזה? במשרד האוצר מבהירים שאין שינוי בצעדים, והם ממשיכים להתקדם כמתוכנן. ההסבר שלהם מתמקד בצורך לתת לחברות זמן להסתגל לשינוי מהיר בתנאי השוק.

באוצר מצביעים במיוחד על חברות הזנק שמצאו את עצמן עם אופק מזומנים קצר מהמתוכנן. חברה שגייסה דולרים ונדרשת לשלם שכר והוצאות בשקלים גילתה שאותו כסף מספיק לפחות חודשי פעילות. הסיוע נועד לאפשר לה להגיע לאבני דרך משמעותיות ולשפר את סיכוייה להשלים את הגיוס הבא. לפי המשרד, החשש מאובדן נכסים כלכליים משמעותיים למשק בהיעדר גשר מימוני מיידי נותר רלוונטי גם היום.

התאוששות הדולר מעלה גם שאלה לגבי הכסף שעוד לא חולק והצעדים שטרם יושמו. האם הצורך בהם נותר באותו היקף, כשההכנסות הדולריות וכספי הגיוס שוב שווים יותר בשקלים? באוצר מוסיפים כאן שיקול של ודאות ויציבות בהתנהלות הממשלה מול המגזר הפרטי, אך בחרו שלא לענות לשאלה ולפרט אילו מרכיבים כבר יצאו לפועל, כמה כסף אושר ושולם, ומה עדיין בתהליך.

עם זאת, הם מבהירים שמבחינתם חבילת הסיוע הייתה אירוע ממוקד, וכי אם התחזקות השקל תמשיך – כפי שסובר היימן שיקרה כמעט בוודאות בגלל מנגנון גידור כספי הפנסיה הישראליים – מי שאחראי לטפל ב"בעיה" יהיה מי שיושבים בבניין במעלה הרחוב. "משרד האוצר סבור, היום כמו אז, כי כלי הפעולה הרלוונטיים בהקשר של שער החליפין מצויים בידי בנק ישראל, בעוד שתפקידה של הממשלה הוא לתת מענה ממוקד לכשלי שוק נקודתיים". אין ברירה, בנק ישראל הוא התחנה הבאה שלנו.

תגיות:
בורסה
/
שקל
/
משרד האוצר
/
אינפלציה
/
ייצוא
/
בצלאל סמוטריץ'