לפי הדוח הרבעוני האחרון של IVC ולאומיטק, ברבעון השלישי של 2026 גייסו חברות הייטק ישראליות כ־4.1 מיליארד דולר ב־97 עסקאות, עם עלייה של כ־76% בסכום לעומת הרבעון המקביל. העשירון העליון של העסקאות ריכז, כצפוי, את מרבית ההון שהושקע. זו עלייה משמעותית, אך היא אינה מלמדת כשלעצמה על שיפור רוחבי בנגישות להון מצד יזמים.
לאקזיטים יש, כמובן, תרומה חשובה למימון העתידי, וישנם יזמים רבים שאחרי האקזיט הופכים בעצמם למשקיעים, אבל קשה להסיק מרכישת טכנולוגיה שעובדת ומניבה הכנסות לגבי הנכונות של משקיעים לסכן כסף נוסף. אלה מנגנונים אפשריים, לא מסקנה אוטומטית. כסף שחוזר למשקיע עשוי להיות מופנה לקרן אחרת או לאפיק השקעה אחר.
גם מבחינת פיזור ההשקעות, הנתונים מלמדים אותנו שהאקזיטים מחזקים את ההשקעות בתחומים שכבר מצליחים לאורך שנים רבות. ההייטק בישראל רוכב על הצלחת תחומי הסייבר והתוכנה התאגידית, תחומים המרכזים את רוב ההשקעות במשק. בתקופה האחרונה אנחנו עדים לעלייה משמעותית בגיוסים לתחום הדיפנסטק ולמיזמים בתחומים מגוונים המבוססים על מחקר ופיתוח מעמיק (דיפ־טק), אולם אלה עדיין מהווים חלק קטן עד זניח מסך ההשקעות. העלייה בתחומים כמו חלל, קוונטום ודיפנס לא הובילה לירידה בהשקעות בתחומים המסורתיים של הסייבר והתוכנה הארגונית.
גל האקזיטים הוא סיבה לאופטימיות ולא פחות מכך גם לגאווה, אך אין להסיק ממנו כי מה שהיה הוא שיהיה. כדי שההצלחות יתמכו בצמיחה מתמשכת, נדרשים גם גיוסי קרנות, השקעות בשלבים מוקדמים, בדגש על שלבי סיד ו־Round A, פיתוח חברות בתחומים מגוונים, וכמובן, נדרש גם המשך האמונה של המשקיעים במשק הישראלי ובהון האנושי שלו.