ישראל זינקה לצמרת ה-OECD - אבל הנתון הזה מוריד אותה למקום ה-24 | שלמה מעוז

התוצר לנפש עולה, השכר הריאלי מזנק ואפילו אמון הצרכנים משתפר | הבעיה: המחירים שאנחנו רואים בסופרמרקט גורמים לנו להמשיך להתלונן על יוקר המחיה

שלמה מעוז צילום: ללא
עקבו אחרינו
המראה מנתב"ג
המראה מנתב"ג | צילום: יוסי אלוני
3
גלריה

התוצר לנפש בישראל עלה בשיעור של 4.33% בתשעת החודשים הראשונים של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד – נתון שלא היה כמותו. יש לזה תוצאות בשטח: רמת החיים בישראל עלתה לפי הלמ"ס בשיעור של 2.6% בתשעת החודשים הראשונים של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צריכת מוצרים בני־קיימה בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלתה ב־14.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ולעומת עלייה של 1.44% בצריכת שאר המוצרים שאינם בני־קיימה.

מה שמקל על הציבור הוא גם הריבית, שנמצאת בירידה עקב צניחת שיעור האינפלציה, בעיקר הריבית לנוטלי משכנתאות. מדד המחירים לצרכן השנתי, כלומר ב־12 החודשים האחרונים, נמצא כבר 14 חודשים מתחת ליעד שהציבה הממשלה בפני בנק ישראל - 1%־3% עבור שנת 2003. מאז, קרוב ל־24 שנה, לא שונה "היעד ליציבות מחירים" של הממשלות שכיהנו מאז. האינפלציה בשנה שעד חודש אוקטובר האחרון הייתה 1.1%, מתחת לאמצע היעד של הממשלה, שהוא 1.5%.

סופרמרקט באשקלון
סופרמרקט באשקלון | צילום: צפריר אביוב, פלאש 90

על פי נתוני המגמה של הלמ"ס יצאו דרך האוויר 707,100 נוסעים ביוני, ביולי 761,000, באוגוסט 820,000, בספטמבר עוד 871,800 ובאוקטובר 910,100 טסו לחו"ל - 15.7% יותר מאשר באוקטובר אשתקד. ככל שהישראלים יצאו יותר לחו"ל, כך הם קנו פחות בישראל. מדובר במסה של מאות אלפי ישראלים בחודש, שהעדיפה בחצי השני של השנה לבלות, לסעוד ולטייל בחו"ל, על חשבון מה שקנו, רכשו, סעדו ובילו בישראל מאז 7 באוקטובר 2023.

למרות ההאטה המשמעותית בקצב האינפלציה, המותירה יותר כסף בידי הציבור (שכן השכר וההון נשחקים בשיעור נמוך יותר), הציבור עדיין מתלונן תדיר על יוקר המחיה והמחירים בסופרמרקטים. מעניין לציין כי הנטייה של הציבור להתלונן על יוקר המחיה דרך משקפי המחירים בסופר היא תופעה עולמית. הציבור אינו צופה ואינו מתייחס לפריטים אחרים במדד המחירים לצרכן בדומה להתייחסותו למחירים בסופרמרקטים. אין ממש התייחסות של הציבור למחירי שמירת הבריאות, עלות לימודים בכל הרמות, או מכשירי חשמל שנרכשים רק אחת לכמה שנים. מכאן נובעת תחושת התסכול. אצל הישראלי המצוי "הכל יקר".

והנה הפתעה לכל המקטרגים: מחירי המזון ללא ירקות ופירות, שהם רק 14.85% מסל הצריכה של משפחה עירונית בישראל על פי סקר הוצאות בקרב משפחות עירוניות של הלמ"ס בהתאם לתקן בינלאומי מחייב, דווקא ירדו בשנה שעד אוקטובר ב־0.3%. מחירי הפירות והירקות, שהם 3.06% מהסל, עלו בשנה האחרונה ב־1.1% בלבד. המשק הישראלי החזק, שבא לידי ביטוי בשקל חזק מאוד, ועודף הייצור העולמי, בעיקר בדרום מזרח אסיה, גררו ירידה של 4.2% בשנה האחרונה בסעיף הריהוט והציוד לבית, שהוא 3.2% מהסל. העודף באסיה הביא בשנה האחרונה גם לירידה במחירי ההלבשה וההנעלה, שהם 2.66% מהסל, בשיעור 4.7%. מחירי הביגוד ירדו גם הם בחוזקה, אף שישנן כבר הרבה "עונות מתגלגלות" של אופנה בשנה בתחום הביגוד. למה לא? זול מתמיד בתחום הביגוד, ואפשר גם לרכוש בחו"ל כאשר קופצים לחופשה.

שכונה בבנייה
שכונה בבנייה | צילום: יוסי אלוני פלאש 90

עלות תחזוקת הדירה, שהיא 9.4% מסל הצריכה של משפחת עירונית ממוצעת בישראל, עלתה בשנה האחרונה ב־1.5%, למרות העליות החדשות במחירי האנרגיה לחימום ולמרות נוסחת ההעלאה האוטומטית של הארנונה למגורים. הישראלים אולי אינם יודעים כי מחירי החשמל בישראל הם רק מחצית מהתעריפים באירופה, בשל השימוש הגובר בגז המופק מבארות הגז בים התיכון. מדד שרותי הבריאות, שהוא 6.3% מהסל, עלה בשנה האחרונה ב־1.1% בלבד. הישראלים מקבלים שירותי בריאות מהטובים בעולם במחיר נגיש וזול, אבל על כך אין דיבורים כמו על המחירים בסופר. מי ששילם לאחרונה עבור שירותי בריאות בארה"ב ובמדינות אחרות יודע כי זו ממש פשיטת עור לבקר במוסדות רפואיים במרבית המדינות בנכר.

סעיף החינוך והבידור במדד, שהוא 9.3% מהסל, עלה בשנה האחרונה ב־1.5%. בישראל שירותי החינוך מסובסדים מגיל 3 ועד גיל 18, ולשכבות החזקות והמבוססות בישראל ישנו סבסוד כבד של שכר הלימוד באוניברסיטאות שלא עלה ריאלית זה כ־25 שנה, ובעקבות המלצות ועדת וינוגרד, שכר הלימוד זוחל רק בשיעור האינפלציה. שכר הלימוד של כ־12,000 שקל לשנה בתואר ראשון דומה מבחינת כוח הקנייה לשכר הלימוד באיטליה, ספרד, הולנד ושווייץ. סעיף שירותי התחבורה והתקשורת, שהוא 18.6% מהסל, ירד בשנה האחרונה ב־1.6%, בעיקר בשל ייסוף השקל, שהוזיל את עלות הטיסות לחו"ל, התגברות התחרות בטיסות לאחר המלחמה וגם סבסוד כבד של התחבורה הציבורית, שהגיע לקיצון של 85% עד 89%. לעומת זאת, במערב אירופה ומרכזה הסבסוד של התחבורה הציבורית נע בין 35% ל־60%.

הסעיף הבולט בעליית המחירים ב־12 החודשים שעד אוקטובר הוא סעיף הדיור, שהוא לא פחות מ־26.8% מסל הצריכה של משפחה עירונית ממוצעת על פי תחשיבי הלמ"ס. סעיף זה עלה בשנה האחרונה ב־4.2%, ותרם את חלקו הכבד לאינפלציה. בסעיף זה אין מודדים את מחירי הדירות, אלא סעיפים אחרים. "שירותי דיור בעלות הדיירים" הם 72% מסעיף זה או 18% מהמדד הכללי של מדד המחירים לצרכן. למעשה, הלמ"ס מבצעת "זקיפת שכר דירה חלופי עבור בעלי הדירות" על בסיס חוזי שכירות חדשים ומתחדשים בשוק החופשי. עוד 23% מסעיף זה הם דמי שכירות, המשולמים בפועל בידי שוכרים מכל הסוגים, והשאר, 5%, הם הוצאות דיור אחרות, כגון עלויות נלוות לרכישת נכס, עלות עו"ד, תיווך וביטוח דירה.

סעיף זה גבוה במיוחד בעיקר מפני שהרבה דירות יצאו מכלל שימוש בשל המלחמה ופגיעות הטילים הבליסטיים, במקביל לביקוש הקשיח לדירות עם ממ"ד. מחירי הדירות, שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן, ירדו בשנה האחרונה ב־1.5%, מה שיחד עם הריבית הנמוכה יחסית מאפשר לעוד ישראלים לרכוש דירה ולהזדקק פחות לשכירות, מה שידחוף מטה את קצב העלייה במחירי השכירות, אולי כבר בחורף הקרוב.

על רקע כל האמור, מה הפלא שישנו זינוק במדד אמון הצרכנים בישראל לאחר תקופה ארוכה שבה היה נמוך? על פי ההגדרות הבינלאומיות, המדד עלה ל־104, לעומת מדד הבסיס הממוצע בין מרס 2011 לפברואר 2012, שהיה 100 נקודות. בעוד מדד אמון הצרכנים בגוש היורו באירופה עומד על מינוס 18, בישראל עלה המדד למינוס 13 - מקום טוב יותר מאשר גרמניה עם מינוס 15, פולין עם מינוס 16, בריטניה עם מינוס 18, הולנד עם מינוס 19, אוסטריה עם מינוס 21, צרפת עם מינוס 22, פורטוגל עם מינוס 27 ובתחתית יוון עם מינוס 49. אמון צרכני גבוה יותר מבישראל עדיין נמצא בדנמרק, פינלנד, צ'כיה, ספרד וליטא.

הנתונים האמורים באים על בסיס התוצר לנפש בישראל, שהגיע לפי חישובי בשנה האחרונה עד סוף הרבע השלישי של השנה ל־71,247 דולר. ברבע השלישי של השנה התוצר עלה בשיעור שנתי של 8% מקומי גולמי, שהוא, בניכוי התאמות ייצור בחו"ל, כגון הכנסות של אנבידיה הישראלית בחו"ל,  עלייה בשיעור שנתי של 4%. יצוא סחורות ושירותים עם עלייה בשיעור שנתי אדיר של 51.5%, בניכוי התאמות הייצור בחו"ל של חברות ישראליות שבסיסן בישראל, כולל אנבידיה - עלייה בשיעור שנתי של 18.4%. יבוא הסחורות עלה בשיעור שנתי של 16.1%. ההשקעות בנכסים עלו בשיעור שנתי של 11.3% והייצור העסקי עלה ברבע השלישי של השנה בשיעור שנתי של 11.5%. הוצאות הביטחון ירדו ברבע השלישי של השנה בשיעור שנתי של 4.8%.

הפער של כ־20% בין הדירוג הנומינלי לדירוג PPP ממחיש שישראל היא כיום אחת המדינות היקרות בעולם ביחס להכנסה המקומית. זהו היעד הבא של הממשלה הבאה, שקיבלה משק סופר חזק ומצליח, למרות המלחמה: להביא לירידה הדרגתית במשך עשור ברמת המחירים בישראל באמצעות פירוק המבנה הקרטלי של המשק הישראלי כמעט בכל התחומים, כולל ייצור מקומי ויבוא מותגים נחשקים על ידי הישראלים, הממשיכים להעלות בהתמדה את רמת החיים שלהם. ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ברבע השלישי של השנה בשיעור שנתי של 6.4%. זה אומר הכל.

תגיות:
OECD
/
יוקר המחיה
/
תוצר מקומי גולמי