לדבריו, נמל ברברה עשוי למלא תפקיד מרכזי בפיתוח קשרי המסחר ושיתוף הפעולה הביטחוני בין סומלילנד, ישראל ואתיופיה, וכן עם מדינות המפרץ, ובראשן איחוד האמירויות הערביות. השגריר הדגיש גם את חשיבותה של הודו כמעצמה כלכלית ותעשייתית מתפתחת, ואת ההזדמנויות הטמונות בהידוק קשרי המסחר ברחבי האוקיינוס ההודי.
הנמל שעשוי לשנות את מפת הסחר האזורית
נמל ברברה ממוקם בחופו הדרומי של מפרץ עדן, סמוך לנתיבי השיט המחברים בין האוקיינוס ההודי לים האדום ולתעלת סואץ. בשנים האחרונות עבר הנמל תהליך פיתוח משמעותי, בעקבות השקעות של ענקית הלוגיסטיקה DP World מדובאי. במסגרת הפיתוח הורחבה יכולת הטיפול במכולות של הנמל ל-500 אלף יחידות מכולה תקניות בשנה, כאשר התוכניות להמשך ההרחבה מכוונות להגדלת הקיבולת לשני מיליון יחידות בשנה.
במקביל, פיתוחו של מסדרון ברברה, המחבר בין הנמל לאתיופיה, הגדיל את חשיבותה המסחרית של סומלילנד בקרן אפריקה. אתיופיה, שאוכלוסייתה מונה יותר מ-130 מיליון תושבים, היא מדינה ללא מוצא לים, הנשענת כיום כמעט לחלוטין על ג'יבוטי לצורך הסחר הימי שלה. משום כך, פיתוח נתיבי מסחר חלופיים מהווה עבורה יעד כלכלי משמעותי.
"אתיופיה היא מדינה חשובה מאוד עבור סומלילנד", אמר חאג'י, והסביר כי מדובר בשוק היצוא הגדול ביותר של ארצו. למרות שאתיופיה עדיין לא הכירה רשמית בעצמאותה של סומלילנד, שתי המדינות מקיימות קשרים כלכליים ודיפלומטיים הדוקים.
השגריר הדגיש את חשיבות הקשרים עם ישראל, וציין כי מבחינת סומלילנד, ירושלים היא שותפה אסטרטגית מרכזית. "ישראל היא החברה מספר אחת שלנו, משום שהיא הייתה המדינה הראשונה שהכירה בסומלילנד", אמר חאג'י. "אתיופיה תהיה השנייה, משום שהיא חשובה כל כך לכלכלה שלנו".
חאג'י בירך על התחזקות היחסים בין ירושלים לאדיס אבבה, והוסיף כי סומלילנד מעוניינת לראות את ישראל מרחיבה את קשריה גם עם מדינות אפריקאיות נוספות, ובהן קניה. לדבריו, שיתוף פעולה כלכלי בין ישראל, סומלילנד, אתיופיה ומדינות המפרץ עשוי ליצור נתיבי מסחר חדשים ולחזק את הקשרים בין אפריקה, המזרח התיכון והודו.
האיום החות'י והחשש מהסלמה מול טורקיה
לצד ההזדמנויות הכלכליות, הזהיר השגריר כי חוסר היציבות בים האדום ובמפרץ עדן מציב אתגר משמעותי בפני פיתוח האזור. בין האיומים המרכזיים שהזכיר נמצאים המורדים החות'ים בתימן, הנתמכים על ידי איראן, וארגון הטרור א-שבאב, הפועל במזרח אפריקה. "חוסר היציבות בים האדום ובמפרץ עדן משפיע מאוד על הכלכלה שלנו", אמר חאג'י, והדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה עם ישראל בהבטחת ביטחונם של נתיבי הסחר הימיים.
לדבריו, שמירה על חופש השיט באזור אינה רק סוגיה ביטחונית, אלא גם תנאי הכרחי להמשך הצמיחה הכלכלית של סומלילנד ושל מדינות האזור. השגריר התייחס גם להתרחבות הנוכחות הצבאית והכלכלית של טורקיה בסומליה השכנה. בשנים האחרונות השקיעה אנקרה משאבים משמעותיים בהכשרה ובציוד של כוחות הביטחון הסומליים, כחלק מהעמקת השפעתה בקרן אפריקה.
חאג'י הבהיר כי סומלילנד אינה מעוניינת שהיריבות האזורית תוביל לעימות בין ישראל לטורקיה. "אנחנו לא רוצים עימות בין ישראל לטורקיה", אמר, והזהיר כי הסלמה נוספת ביחסים בין המדינות עלולה לערער עוד יותר את היציבות באזור, המתמודד ממילא עם מתיחות ביטחונית מתמשכת.
החזון: שיתוף פעולה בין ישראל, ארה"ב, הודו ומדינות האזור
במקום הסלמה צבאית, הציג חאג'י חזון להרחבת שיתוף הפעולה בין סומלילנד, ישראל, איחוד האמירויות, ארצות הברית, אתיופיה והודו.
לדבריו, חיזוק הקשרים בין המדינות עשוי לסייע ביצירת מאזן כוחות אזורי שיתרום לפיתוח כלכלי, להגברת הביטחון הימי ולשמירה על היציבות בקרן אפריקה ובמפרץ עדן.
השגריר הדגיש כי סומלילנד, המתמודדת עם אתגרים מדיניים וביטחוניים, זקוקה לבעלות ברית שיוכלו לסייע לה לא רק מבחינה כלכלית, אלא גם ברמה האסטרטגית. "באזור שלנו אין לנו הרבה חברים", אמר חאג'י. "אנחנו צריכים למצוא חבר שיוכל לעזור לנו גם מבחינה אסטרטגית".