כדי להמחיש את סדר הגודל, רק המסים שאנבידיה תשלם בשנה הבאה לפי התחזית הזו יכולים לממן לבדם את כל התקציב של משרדי הרווחה והחוץ וכבונוס גם את תקציב העיריה של שדרות ואופקים, ועוד יישארו לכם כמה מאות מיליונים לכספים קואליציוניים.
ברבעון השלישי הגיע הרווח נטו מהייצור בחו"ל ל-41.1 מיליארד שקל, סכום השקול לכמעט 7% מהתוצר המקומי הגולמי באותו רבעון. בהנחה ששיעור המס שמשלמת אנבידיה הוא 6.9%, שאותו מייחס כץ לפעילות באזור יוקנעם, תשלום המס הנגזר מהסכום הזה עומד על כ-2.8 מיליארד שקל ברבעון אחד.
האומדן מצביע גם על עלייה לאורך השנה: מכ-1.9 מיליארד שקל ברבעון הראשון לכ-2.2 מיליארד שקל ברבעון השני ולכ-2.8 מיליארד בשלישי. בסך הכול, מדובר בכ-6.9 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים – כאמור, את המסים על שכר עובדי אנבידיה הישראל (לשעבר מלאנוקס) נשאיר בצד כרגע.
בהנחה שהגידול יימשך גם ברבעון הרביעי, כץ מעריך שסך התשלומים השנתי יגיע לכ-11 מיליארד שקל. במבט ל-2027 הוא מציג שני תרחישים: התייצבות ברמה הרבעונית החזויה לסוף השנה תביא לתשלומי מס שנתיים של כ-15 מיליארד שקל. המשך התרחבות הפעילות עשוי להעלות אותם לכיוון 20 מיליארד שקל.
את התרחיש הראשון הוא מגדיר כהנחה שמרנית מאוד. המשמעות היא שגם ללא עלייה נוספת ברווחים לאורך השנה הבאה, עצם השמירה על רמת הפעילות הצפויה בסוף 2026 עשויה להגדיל את ההכנסות השנתיות של המדינה מהחברה.
ההשפעה של אנבידיה אינה נעצרת בקופת המדינה. פעילות הייצור בחו"ל, המשויכת כאמור ברובה לחברה, מגדילה גם את נתוני התוצר והצמיחה של ישראל. כך נוצרת תמונה מחמיאה יותר של המשק גם בהשוואות בינלאומיות. ברבעון השלישי, למשל, הצמיחה עמדה על 8% בחישוב שנתי, אך בניכוי הייצור בחו"ל היא הסתכמה במחצית מכך.
הפער הזה הביא את בנק ישראל להציג בנפרד גם תחזית לתוצר ללא הייצור בחו"ל, שלדבריו מייצג טוב יותר את הפעילות במשק. עם זאת, כץ מדגיש כי גם בניכוי השפעת אנבידיה, הצמיחה ברבעון השלישי הייתה חזקה יחסית ורוחבית, עם עלייה בצריכה הפרטית, בהשקעות וביצוא.