עובד נוסף, אבי בן אבו, סיפר: "מגיל 21 השתחררתי והתחלתי לעבוד. זה חורבן. איפה נעבוד? אני בן 49, אין הרבה אופציות לעבוד, האישה לא עובדת, הילדה השתחררה מהצבא. אנשים במצב גרוע כלכלית ונפשית. אני עייף, מותש, אין לי מילים".
דרור בהזטיקר, מפעיל בנגב קרמיקה: "עד עכשיו הפגנו בכמה צמתים, אנחנו נמשיך היום גם לחנות בראשון לציון של נגב קרמיקה. אני מרגיש מושפל, פגוע, מצד ראש הממשלה והשרים שלא באים לראות 140 עובדים, במיוחד בירוחם, שאין מקומות עבודה. זאת גזירה מאוד קשה, משאירים אותנו ככה בלי פיצוי, בלי כלום, משאירים אותנו עירומים לגמרי, זה ממש מביש.
"יש מגעים עם כמה רוכשים, אבל הם לא נותנים להם את ההזדמנות, הם צריכים להכיר את מה שקורה בנגב. יש אנשים שרוצים לקנות את המפעל. אחרי שאסיים להפגין, אני לא יודע איך לסגור את היום הזה בכלל, איך לסגור פערים מול הבנקים, המצב קשה. אני נשוי עם שלושה ילדים, עובד 24 שנים במפעל, בירוחם יש בעיה של מקומות עבודה. עדיין לא התחלתי לחפש עבודה אחרת".
טל אוחנה, ממלאת מקום ראש מועצת ירוחם, סיפרה בריאיון ל"כאן" ש"זה יום קשה לנו ולנגב. לכאורה מראות שהיינו עדים להם בעשורים קודמים חוזרים על עצמם. יחד עם זאת, יש מן הכרת הטוב שצריך להגיד בעת הזאת. הניסיון של שר הכלכלה והממשלה, שמנסים להציל את המפעל, באמת רואים שהם עושים מאמצים מעל ומעבר.
התרעות פיקוד העורף