ההחלטה על דחיית המיזוג נומקה בכך שבנק אגוד תורם לתחרות מול הבנקים הגדולים, וכי והיעלמותו מהמפה הבנקאית תפגע בציבור הלקוחות. החלטה זו עולה בקנה אחד עם עמדות אנשי משק בכירים כדרור שטרום (הממונה על ההגבלים לשעבר) ופרופ' אבי בן בסט.
עם זאת, ההחלטה אינה חפה משיקולים פוליטיים, שכן על רשות ההגבלים (הכפופה לשר הכלכלה) הופעלו לחצים הן מצד שר האוצר משה כחלון (שמקורבו פרופ' ירון זליכה מייעץ לוועד עובדי אגוד) והן מצד שר הכלכלה אלי כהן. כל אלה טענו שהמיזוג יגדיל את הריכוזיות הגבוהה ממילא בבנקים.
בעקבות כך, הבנקים יערערו על ההחלטה בפני בית הדין להגבלים עסקיים. דחיית המיזוג מהווה מכה קשה לכלל בעלי המניות בבנק, ובפרט לבעלי השליטה. מניות בנק אגוד כבר ספגו אתמול ירידות שערים בגובה 8%. החלטה סופית בנושא עלולה להוביל לגל ירידות נוסף.
החלטת הרשות פוגעת קשות ביוקרת המפקחת על הבנקים חדוה בר, שתמכה במיזוג משיקולים מקצועיים טהורים. עד כה, בעניינים בנקאיים, נחשב הפיקוח על הבנקים לבעל המילה האחרונה.
במקרה הנוכחי בחרו ברשות ההגבלים להתעלם מעמדת הפיקוח, אף שבנק ישראל סיפק את כל הנתונים הרלוונטיים המעידים על כך שהמיזוג יתרום לחיזוק מזרחי טפחות ולתחרות בין הבנקים. המפקחת ניסתה לסייע למיזוג בכך שהתחייבה שבנק מזרחי לא יצטרך להגדיל את הונו כתוצאה מהמהלך. כמו כן, העניקה המפקחת לשלמה אליהו פרק זמן בלתי מוגבל בהתחייבותו למכור את 27% ממניות אגוד שבהן הוא מחזיק בצד השליטה בקבוצת מגדל.
התרעות פיקוד העורף