הנגיד סבור כי יש להביא לאישור "בוקסה תקציבית" שתאפשר את ההזרמה הכספית המיידית לסקטור העסקי, וכך תתאפשר הצלת עסקים שמסוגלים לשרוד עד ליום שאחרי. הוא מקווה שלמרות האילוצים הפוליטיים, הכנסת תמצא את הדרך החוקית לאישור המהלך.
במקביל, בהתבסס על הערכות במחלקת המחקר של בנק ישראל, אמר פרופ' ירון: "אני מעריך שעד חודש אפריל הגירעון יגיע לרמה של 50 מיליארד שקל, שהם כ־7% מהתוצר, ויחס החוב־תוצר יעלה ל־70%. עם זאת, לא ניתן להעריך אם המשבר יסתיים בחודש אפריל או שיגלוש לחודשים מאי־יוני. במקרה זה, הגירעון יגדל עוד יותר".
כזכור, עם פרוץ המשבר ננקטו בבנק ישראל שני מהלכים מרכזיים. הראשון - הודעה על התערבות מיידית בשוק איגרות החוב באמצעות רכישה של מיליארד שקל, והמהלך השני - עסקאות ריפו (החלף), שבהן בנק ישראל מספק נזילות לשוק מטבע החוץ כדי להקל על ביצוע העסקאות.
התרעות פיקוד העורף