סטארט אפ בימי קורונה: כך תתכוננו ליום שאחרי

נגיף הקורונה יוצר עידן חדש של תרבות עסקית במהירות חסרת תקדים ומגדיר מחדש את הרעיון של ״תכנית לשעת חירום״. יותר מהכל, הוא מראה לנו את החשיבות של יצירת צמיחה עסקית אמיתית לאורך זמן על פני צמיחה דרך הזרקת כסף לחברות. ההשפעה על הכלכלה העולמית היא מהחמורה בהיסטוריה כאשר קרן המטבע הבינלאומית (IMF) הצהירה כי המגיפה גרמה למיתון עולמי המוערך ב-4.1 טריליון דולר (5% מהתמ"ג העולמי), וזו היא רק ההתחלה כאשר העלויות צפויות להמשיך ולטפס.

לכאורה, הנפגעים ביותר הן חברות הסטארט-אפ, אשר חיות בעיקר על מימון ממשקיעים, דבר שהופך להיות פחות נגיש בתקופה הזו. עם זאת, יש גם חדשות טובות לחברות ישראליות, אשר חלקן מראות סימנים של התמודדות יצירתית עם המשבר, וגם שוק השקעות ההון-סיכון שמתחיל לחזור לעצמו עם יותר ויותר משקיעים שמחפשים הזדמנויות, אמנם בשקט יחסי.

ישנם מגוון צעדים שמנכ"לים ומנהלי חברות סטארט-אפ יכולים לנקוט כדי להפחית את הנזק וההפסדים הנובעים מווירוס הקורונה, ולהתחיל לחשוב על צמיחה, במיוחד לקראת היום שאחרי.

אף על פי שעסקים נפגעים מאוד מהמגיפה, ישנם שיעורים שיש ללמוד ויש לבצע שינויים בכדי להבטיח שסטארטאפים ששרדו יוכלו לפתח חוסן אמיתי כנגד אתגרים כה גדולים. במילים אחרות, משבר הקורונה הוא שיעור מאוד קשה ביזמות, אך קריטי. כזה שיקבע את את גורלן של חברות רבות לא לפי כמות הכסף או המשאבים שיש להם, אלא לפי היכולת שלהם להסתגל לשינויים בזמן אמת.