הם תמיד נהגו לבשל ולאפות להנאתם, אך בשום שלב לא חשבו למכור את מרכולתם. ואז הגיעה הקורונה ועמה החל"ת, הפיטורים, הצמצום במקורות ההכנסה והקושי למצוא עבודה מתגמלת. מה עושים במצב כזה? מתחילים להתפרנס מהתחביב ולהתהדר בכובע חדש.
הקייטרינג של הרב
הרב מאיר בראל (32) ממושב גני טל, נשוי ואב לשישה ילדים. לפני הקורונה היה ר"מ (רב מלמד) בשתי ישיבות הסדר. נוסף לכך הוא רב בהתנדבות של קהילת המושב ביצרון. לאחרונה הוא פתח את חברת Maestro Chef - סדנאות בישול, אפייה וקייטרינג בוטיק. "בסבב הראשון של הקורונה הוצאתי לחל"ת ממקום אחד, ובסבב השני הוצאתי לחל"ת מהמקום השני", הוא מספר, "במקום אחד סיימו את ההעסקה שלי בגלל צמצום ניכר במספר התלמידים. במקום השני אני עדיין בחל"ת".
התבשילים של היחצנית
ציר העצמות של המרצה
תמי סירקיס (57) מנתניה, נשואה ואמא לשלוש בנות, התפרנסה עד הקורונה בעיקר מסטנד־אפ קולינרי: הרצאות, הופעות וסדנאות בנושא אוכל. היא גם עסקה באימון לחיים בריאים, אבל מעולם לא בישלה לפרנסתה. הקורונה טרפה את הקלפים. "ההרצאה הפרונטלית האחרונה שלי הייתה ב־8 במרץ, ואז, כמו בקריסה של מבנה קלפים, כל ההזמנות של ההרצאות שהיו לפורים ולפסח בוטלו וכך גם ההופעות. בגלל הקורונה וההנחיות, גם שום דבר חדש לא הוזמן", היא מספרת, "מאז הצלחתי לעשות פה ושם הרצאות בזום או איזו הופעה במסיבת יום הולדת מצומצמת בחצר. אפשר לומר ש־90% מהפרנסה שלי לגמרי נחתכה. זאת הייתה הרגשה איומה, כמו ליפול מבניין".
סירקיס, שהיא בתה של כוהנת ספרי הבישול רות סירקיס, התבשלה עם עצמה במשך תקופה, ובחודש אוגוסט התחילה להכין בבית ציר עצמות (Bone Broth) מבקר או מעוף. "התחלתי מסיר אחד, כיום אני כבר מכינה בכל יום ארבעה סירים בבת אחת", היא מספרת, "כל מי שהיה לאחרונה בניו יורק, יודע שכמו שקונים שם קפה, קונים גם משקה ציר עצמות. זה בעצם מרק מרוכז מאוד שאני מבשלת 24 שעות לפחות על אש קטנה. יש גם ציר עצמות אקסטרים, מרוכז יותר, שמתבשל 36 שעות. זה טוב בתור משקה מזין, משביע ומרגיע. כמו כן, זה אחד מעמודי התווך של תזונת פליאו ותזונה קטוגנית, והוא מכיל חלבון רב".
כל אריזה מכילה 250 מ"ל, והעלות הממוצעת היא 30 שקלים ליחידה. "קודם כל, אני חשה סיפוק ושמחה מכך שאני מייצרת מוצר טוב ואיכותי", היא אומרת, "יש מישהי שכבר פעמיים קנתה ממני עשר אריזות, וכתבה שהיא שומרת חצי לעצמה וחצי נותנת להוריה המבוגרים. לשתות ציר עצמות זה כמו לשתות סטייק ולהטעין את הגוף בחלבונים ובשומנים טובים. זה נותן לי הרגשה טובה מאוד שאני עושה טוב בעולם ושאני לא נמצאת בפינה של המקטרים והבכיינים. מובן שזאת גם פרנסה, ואפילו כיפית".
גם לסטודנטים לא קל בימים אלו. חלק גדול מהם הוצא לחל"ת, דבר המקשה עליהם לממן את לימודיהם והוצאותיהם. שחר ואמבר רואימי מקיבוץ חפץ חיים הן תאומות בנות 22. שחר לומדת כלכלה ולוגיסטיקה שנה ג' במכללת אשקלון ואמבר היא סטודנטית לאדריכלות שנה ב' בבצלאל. לפני הקורונה שתיהן עבדו בחלק מהימים כמזכירות ובערב בעמדות מגנטים באירועים. "הצלחנו לשלב את הלימודים עם העבודה", מספרת שחר, "אבל בתחילת הקורונה שתינו הוצאנו לחל"ת מעבודות המזכירות, ואילו האירועים פשוט הופסקו. הלכה לנו הפרנסה שעזרה במימון שכר הלימוד".
מהו הפתרון שמצאתן?
הן אופות עוגות שמרים (30־35 שקלים) ועוגות מעוצבות לאירועים (250־350 שקלים). "זאת תחושה כיפית שאנחנו עושות מה שאנחנו אוהבות ושהתחביב גם עוזר לנו מבחינה כספית", אומרת שחר, "אני עוסקת יותר בבצקים, אמבר יותר בעוגות מוס, ואנחנו מקשטות יחד. זה ממש שיתוף פעולה מלא במטבח הביתי שלנו. אלו עוגות כשרות, עם הרבה השקעה. אנחנו משלבות את האפייה עם הלימודים ומתכננות להמשיך בכך גם לטווח הרחוק".
התרעות פיקוד העורף