מביטול עסקאות עד פטור מארנונה: הזכויות המגיעות לכם עקב המתיחות הביטחונית

לאחר הירי מלבנון, סוריה ועזה לשטח ישראל ובעקבות שאלות צרכניות רבות שהגיעו למועצה לצרכנות הקשורות למתיחות בטחונית, גיבשה המועצה רשימת הבהרות ועצות צרכניות.

לפי המוצעה לצרכנות, לצרכנים שגויסו באמצעות צו 8 עומדת לכאורה עילת "סיכול" (מצב שלפיו לא יכול צד להסכם לקיים את החוזה בשל שינוי נסיבות שהוא לא צפה ולא יכול היה לצפות במועד כריתת החוזה), המאפשרת להם לבטל את העסקה ללא תשלום דמי ביטול. עילת "הסיכול" יכולה לעמוד לזכות לצרכן בסוגים שונים של עסקאות כמו: ביטול נסיעות לחו"ל, ביטול נופשים בארץ, ביטול אירועים וכד'. אם בית העסק יסרב לבטל את העסקה יוכלו הצרכנים לפנות בעניין למשל לבית המשפט לתביעות קטנות (בהתאם לסכום התביעה).

למרות זאת, מבהירים במועצה, כדאי להביא בחשבון שפסיקת בתי המשפט לתביעות קטנות בנסיבות של 'סיכול' אינה אחידה, ולכן אי אפשר לדעת מראש מה תהיה החלטת בית המשפט. למגויסים בצו 8 קיימת עילה נוספת, שיכולה לתת מענה לחלק מסוגי העסקאות. מדובר בחוק מיוחד, המסמיך את שר הביטחון להכריז על השירות כ"שירות חירום", ואז מוקנות למגויס ולמשפחתו זכויות מיוחדות.

במועצה לצרכנות מבהירים כי אם רשויות הביטחון הורו לציבור להימנע מתנועה ולהימצא רק בקרבת שטחים מוגנים, אי אפשר לאכוף על טכנאי להפר את ההוראות הניתנות על ידי גורם מוסמך (מעבר לשאלה המשפטית ראוי לבחון את שאלת המוסריות בדבר דרישה שטכנאי יסכן את חייו בנסיבות של הוראה מפורשת מטעם כוחות הביטחון).

עם זאת, אם מצב זה ימשך חלילה זמן רב, אי אפשר יהיה להשאיר את הצרכן זמן כה ממושך עם מכשיר מקולקל, ויידרש פתרון יצירתי ולמשל שהחברה תאמץ נוהל צרכני ולפיו יוכל הצרכן לתקן את המזגן ע"י טכנאי פרטי, הנמצא בסמוך, והחברה תשפה את הצרכן על ההוצאה שהוציא עבור התיקון, אך חשוב גם לזכור כי לא ניתן לחייב את החברה להתנהל באופן זה והוצאה על תיקון מחייבת את הסכמת החברה.

במועצה לצרכנות מתייחסים גם לתרחיש של פגיעת רקטה בבית, בעקבות הפגיעה הישירה בבית בשדרות שלשום, ומסבירים כי "אפשר לבקש פטור מיוחד מהרשות המקומית עבור נכסים אשר נפגעו קשות כתוצאה מהמלחמה ואינם ראויים לשימוש. יש לבקש פטור בגין משך הזמן שיחלוף עד לסיום השיפוץ. חשוב לציין שהפטור אינו ניתן אוטומטית, ויש להגיש בקשה מתאימה לרשות המקומית בהקדם".

"הסכמים יש לכבד בתום לב ובדרך מקובלת", מבהירים במועצה לצרכנות, שם מסבירים כי אם האיחור נובע מאי יכולת לשלם במועד, בגלל סגירת סניפי דואר וכדומה, הרי שעל העוסקים, ובמיוחד רשויות וגופים גדולים, לנהוג בריסון ואיפוק ולהימנע מניתוק הצרכנים הנושאים ממילא בעיקר הנטל של הלחימה. הדברים אמורים במיוחד לגבי שירותים חיוניים במצבי מלחמה, כגון תקשורת, חשמל ומים וכדומה. בעבר, הודיעו עוסקים ורשויות על הגמשת הגבייה בשל מצב המלחמה.

לצרכנים שגויסו באמצעות צו 8 עומדת לכאורה עילת "סיכול" (מצב שלפיו לא יכול צד להסכם לקיים את החוזה בשל שינוי נסיבות שהוא לא צפה ולא יכול היה לצפות במועד כריתת החוזה), המאפשרת להם לבטל את העסקה ללא תשלום דמי ביטול. בעיתות חרום יש חוק "דחיית מועדים", המסדיר את התשלום.

מכיוון שהעסק אינו יכול לכפות על ההורים את העיסקה, ומצידו שני של המטבע, גם העסק מעונין להתפרנס, אזי אנשים עם רצון טוב ימצאו הדרכים להגיע לעמק השווה ולקיים העיסקה בהתאם לרצון שני הצדדים ובכפוף למצב הביטחוני ולקיים העיסקה בהתאם לרצון שני הצדדים ובכפוף למצב הביטחוני.

לפי המועצה לצרכנות, במצב "רגיל", צרכן נבון ישקול את היקף התחייבותו למספר מנות בצמצום שכן יש לקחת בחשבון שחלק מהמוזמנים יאלצו לבטל. במקרה זה, האורחים בטלו הגעתם בשל נסיבות מובנות אך אם אין איסור לקיים את האירוע על ידי רשויות הביטחון אין זה הוגן להטיל את מלוא האחריות על העסק.