"אנחנו מילאנו את כל הצ’קליסט. עשינו את כל מה שצריך", אומר ראש עיריית קריית מוצקין בריאיון ל"מעריב". "הגשנו פרוגרמה מסודרת ומנומקת, למה החיבור הזה יעניק שירותים עירוניים טובים יותר לתושבי קריית חיים ולמה הוא יעניק כלכליות טובה יותר לתושבי שתי הקריות. כרגע אין שר, נחכה לאחר הבחירות, אבל התוכנית שרירה וקיימת".
אבישר, שנבחר לראשות העיר ב-2024 והחליף את חיים צורי אחרי 30 שנה, מציג את האיחוד כאחד המהלכים המשמעותיים שהוא רוצה לקדם בקדנציה הראשונה שלו. הטיעון שלו מתחיל בגיאוגרפיה, אבל מגיע מהר לכסף. קריית מוצקין כמעט מיצתה את עתודות הקרקע שלה, ומיעוט שטחי המסחר, התעסוקה והתעשייה בה מקשה על העירייה לייצר הכנסות שאינן מארנונת מגורים. בקריית חיים, לעומת זאת, יש גם שטחים מניבים.
"עיריית חיפה שואבת את הכלכליות של קריית חיים ומחזירה רק פירורים", טוען אבישר. "הכסף שמגיע מהתעשייה בקריית חיים צריך לחזור יותר לתושבי קריית חיים. כשאתה לוקח את הכסף שמגיע מהארנונה של התעשייה והתעסוקה ולא שולח אותו לכל שאר העיר אלא מחזיר אותו למקום שסופג גם את ההשפעות הסביבתיות, זה צדק חברתי".
אבישר קושר את הדברים גם לזיהום האוויר ולתחלואה במפרץ וטוען כי קריית חיים נושאת במחיר בריאותי שאינו מקבל ביטוי מספק בשירותים העירוניים שהיא מקבלת. לדבריו, נתוני התחלואה אינם מקבלים ביטוי מלא בפרסומים הרשמיים משום שרשם הסרטן אינו מפרסם נתונים ברזולוציה של שכונות.
מבחינתו, בכל הנוגע לשירות העירוני, אין סימן שאלה. "אני יודע להבטיח שאם קריית חיים תצורף מחר למוצקין, השירותים העירוניים של תושבי קריית חיים ישתדרגו בתוך שנת תקציב אחת", הוא אומר. "אם קריית חיים לא תצורף למוצקין, מי שיעשה גוגל גם בעוד עשר שנים יגלה שהמצב לא השתנה". אבישר מעריך שבקריית חיים חיים כ-33 אלף תושבים, לעומת קרוב ל-57 אלף במוצקין, ומשוכנע שגם בקרב התושבים יש רוב למהלך. "אין לי ספק שאם ייערך משאל מסודר, בברירה שבין להישאר בחיפה לבין לחבור למוצקין, הרוב ירצה לבוא למוצקין".
למרות המאבק, הוא מקפיד להפריד בין הביקורת על חיפה לבין יחסו האישי ליהב "בחוויה שלי במפגשים עם יונה יהב ובדיונים המשותפים, פגשתי אדם חד, מבין עניין. יכול להיות שהוא אמר דברים שלא תמיד הסכמתי איתם, ויכול להיות שהאופן שבו אמר אותם הוא לא משהו שאני מתחבר אליו, אבל הוא יותר חכם, יותר מבין ויותר חד ממה שאנשים שרוצים ברעתו מנסים להציג. באופן אישי אני מאוד מחבב אותו".
"חיפה היא עיר מטרופולינית חלשה"
לדבריו, החולשה הזו מקרינה על כל הצפון. הוא מצביע בין היתר על הוויכוחים המתמשכים סביב הרכבת בחיפה. "עיריית חיפה מתעקשת על שיקוע הרכבת, והדבר הזה תוקע במשך שנים את החשמול. אותי כמוצקינאי, וזה נכון לגבי כל המעטפת שסביב חיפה, לא כל כך מעניין אם לשקע או לא לשקע. אני אומר: אתם מעכבים את ההתפתחות המאוד חיונית של התחבורה הציבורית המסילתית".
אבישר מרחיב את הביקורת וטוען כי מבין ארבע הערים המטרופוליניות המרכזיות בישראל, חיפה היא החלשה ביותר. "יש לך בסוף ארבע ערים מרכזיות: ירושלים, תל אביב, באר שבע וחיפה. אני מסתכל על מה שקרה פה ב-20 השנים האחרונות ויותר, וחיפה יותר מכל עיר אחרת לא מגלה דומיננטיות”, הוא אומר. לדבריו, לחולשה הזאת יש גם מחיר אזורי: “ככל שהעיר המטרופוליניות חלשה יותר, זה מחייב רשויות כמו מוצקין להיות יותר ויותר עצמאיות ויותר יזמיות”. מבחינתו, גם היוזמה לאיחוד עם קריית חיים היא במידה מסוימת תוצאה של אותה חולשה: "אם קריית חיים הייתה משודרגת יותר ברמת השירותים העירוניים, ואם הייתה חלוקת הכנסות טובה יותר, יכול להיות שהאינסנטיב לאיחוד היה קטן יותר".
גם בכל הנוגע לשדה התעופה בחיפה הוא טוען שחסרה מדיניות מטרופולינית ברורה. אבישר תומך בהארכת המסלול הקיים וטוען כי הקמת שדה תעופה חדש בעמק יזרעאל רחוקה שנים רבות ממימוש. "אני אצא לפנסיה עד שיהיה שדה תעופה בעמק יזרעאל", הוא אומר. "אם מחר יש החלטת ממשלה, תקציב צבוע ויוצאים למכרזים, כמה זמן ייקח עד שגוזרים את הסרט? עשר שנים לפחות וכולנו יודעים שזה לא יתחיל מחר".
"אנחנו הולכים לחדלות פירעון"
האיחוד עם קריית חיים עשוי לפתוח בפני מוצקין אפשרויות חדשות, אבל אבישר אומר שהוא אינו בונה עליו את עתיד העיר. במציאות הנוכחית, הדרך המרכזית לצמוח היא התחדשות עירונית. "העתיד האורבני של מוצקין עובר רק דרך התחדשות עירונית", הוא אומר.
לדבריו, בעיר יש כ-15 אלף יחידות דיור המתאימות להתחדשות, רבות מהן בבניינים ישנים ללא ממ"דים וללא תקינה מודרנית לרעידות אדמה. אלא שגם להתחדשות יש גבול. על פי עבודה תכנונית שהוכנה עבור העירייה, הוא אומר, המחסור בשטחים חומים למוסדות חינוך וציבור מגביל את תוספת הבנייה לכ-6,251 יחידות דיור.
"אני סימנתי מדיניות מאוד ברורה זמן קצר אחרי שנבחרתי. צריך לתת אור ירוק ולאפשר לפחות ל-6,251 הדירות הנוספות לנוע קדימה". לדבריו, העירייה כבר נתנה אור ירוק ליותר מ-4,000 יחידות דיור ושלחה יזמים להמשך הליכי התכנון. "ויתרנו על המערות, אנחנו עולים לגובה", הוא אומר בחיוך. "20, 25, 30 קומות. איפה שרשות התעופה האזרחית מאפשרת, אין לי בעיה גם לעלות ל-30 קומות ויותר".
אבישר אינו מנסה להבטיח שהעיר תשמור על הצפיפות הנוכחית. "מוצקין תצטופף, זה ברור. ישראל מתעיירת, ערים מצטופפות ומוצקין לא שונה מכל עיר אחרת". לדבריו, יש לכך גם צורך בטיחותי. "יש שני איומים מוחשיים. הראשון הוא רעידות אדמה. הדבר האחרון שאני רוצה הוא שתושבים יגלו שהבית קרס עליהם כי הוא נבנה בשנות ה-50, ה-60 או ה-70. השני הוא האיום הבליסטי. מקלטים שכונתיים הם לא מענה שמותאם לאיום של היום. צריך להגיע למרחב מוגן בתוך פחות מ-60 שניות".
מאחורי הדיון על בנייה וצפיפות נמצאת הבעיה הכלכלית של מוצקין. לדברי אבישר, שיעור ההכנסות מארנונה שאינה למגורים נמוך מאוד. "אין לי בכלל תעשייה. אחוז הגבייה שלי עומד על 99 אחוז", הוא אומר. "גם כשאני לוקח את מוצקין לפי כל המודלים של ההתייעלות הכלכלית לאקסטרים, אני לא מצליח להגיע לברייק איבן".
לדבריו, הוא הציג את התמונה הזאת בפני בכירי משרדי האוצר והפנים. "אמרתי להם: תסרקו את כל העיר. תגידו לי איפה אני לא יעיל, איפה בזבזתי, אם יש לי יותר מדי כוח אדם. שיתפתי לפניהם את כל הדוחות התקציביים. חסכנו עשרות מיליוני שקלים ועדיין, כשאני מסתכל חמש, עשר וחמש עשרה שנים קדימה, אנחנו הולכים לחדלות פירעון".
אבישר מייחס למאבק שניהל מול הממשלה חלק מרכזי בשינוי נוסחת מענקי האיזון, שלדבריו הוסיף למוצקין כ-16 מיליון שקל. הוא משבח בהקשר הזה את שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, שר הפנים (לשעבר) משה ארבל וממשלת נתניהו. "אני מלא הערכה לסמוטריץ’. אני לא שייך למפלגה שלו, אבל אני חייב לשבח אותו. אני לא שייך למפלגה של ארבל, אבל אני חייב לשבח אותו, וגם את ממשלת נתניהו שנתנה לזה תמיכה". בעקבות השינוי הוא גם מתחייב: "אנחנו לא נעלה עוד את הארנונה מעבר למדדים ולטייס האוטומטי".
גם המאבק בדירות המשמשות לזנות הפך בחודשים האחרונים לאחד הנושאים שבהם אבישר בחר להכניס לרשימה. "בתי בושת היו פה כבר 20 או 30 שנה", הוא אומר. "התפיסה שלי היא לעבור ממדיניות של התעלמות למדיניות של התמודדות. אני לא נרתע מלהציף את הבעיות". לדבריו, בעיר מוכרים כיום "ארבעה או חמישה מוקדים", העירייה פועלת בשיתוף המשטרה, והוא מבקש להפעיל לחץ על כל המעגל שסביבם.
"יש את הלקוחות, יש את הסרסורים ויש את בעלי הנכסים, ובדרך כלל אלה אנשים שונים. הנחיתי את השיטור המשולב להיות שם כדי להטריד אותם. אפס אינטימיות, אין פרטיות. הגברת תאורה, התקנת מצלמות, סיורים, הפעלה של חקירות כלכליות ורשות המסים. כל הכלים". אבישר אף מדבר על "שיימינג למי שלוקח בזה חלק". לטענתו, בין בעלי הנכסים יש תושבי מוצקין " מעולמות מאוד מכובדים, כולל עולמות החינוך", והוא אינו משתכנע בקלות מהטענה שלא ידעו מה מתרחש בנכס.
"אני לא האמנתי להם כשהם אמרו שהם לא יודעים מה קורה בנכסים שלהם. כשכל העיר מדברת והם לא יודעים? לא האמנתי". לצד האכיפה הוא אומר שהמניע מבחינתו גם חברתי. "יש פה נשים מנוצלות. זה היה האינסנטיב העיקרי". עם זאת הוא מוסיף: "אני לא יכול למנוע ממישהי שהחליטה שזה מה שהיא רוצה לעסוק בו, אבל אני לא רוצה שהתופעה הזאת פה, גם מבחינה מוסרית וערכית וגם בגלל הפשיעה הנלווית".
"יש אנשים מטומטמים שיש להם חשבון ברשתות חברתיות"
כששאלנו אותו על הביקורת שמוביל טרוני נגד הדילול, אבישר לא חזר בו מהקו התקיף: "אני מאמין לאנשי המקצוע, אני מאמין במדע, אני מאמין ברפואה ובאנשי המחקר. אני לא מאמין בכישופים. החיים לא מתנהלים בטיקטוק. צריך לקבל החלטות שנועדו להגן על הציבור ולקדם את רווחתו".
בחודש האחרון עלה העימות מדרגה, כאשר טרוני, באמצעות עורך דינו, שלח לאבישר מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים בטענה ללשון הרע. אבישר מצדו לא נשמע כמי שמתחרט על עצם המאבק. "מוצקין תמשיך לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם רשות הטבע והגנים", הוא אומר. "שום קמפיין ברשת לא ישנה את זה".
הוא דוחה את הטענה שמדובר במדיניות של הרג גורף. "תנים במרחב העירוני זה דבר טבעי. זה קיים בכל עיר בעולם והכול בסדר. עושים סניטציה וניקיון, הדרכה והסברה, ובין היתר עושים דילול". לדבריו, מטרת הדילול היא בין היתר ניטור כלבת. "אני מאמין לאנשי המקצוע. אני מאמין במדע, אני מאמין ברפואה, אני מאמין באנשי המחקר. אני לא מאמין בכישופים".
במבצע האחרון, הוא מספר, נהרגו תשעה תנים. לדבריו, הפעילות החלה באזור מוצקין אך התנים אותרו בסופו של דבר באזורים סמוכים. "אני מודה, אני מקדם את זה, אני איתם", הוא אומר על פעילות רשות הטבע והגנים. "אנחנו מדינה. יש לנו אחריות. החיים לא מתנהלים בטיקטוק. צריך לקבל החלטות שנועדו להגן על הציבור".
וכשהוא נשאל על הביקורת ברשת, הטון מחריף יותר. "יש אנשים מטומטמים שיש להם חשבון ברשתות חברתיות", הוא אומר. "יש להם יכולת לפרסם דברים. זה האירוע". העימות עם טרוני הפך את הסוגיה המקצועית לקרב אישי ומתוקשר, אבל אבישר משוכנע שהציבור בעיר איתו. "הרוב המוחלט במוצקין חושב כמוני. הוא לא יתמוך בעמדת האופוזיציה אלא בעמדה של ראש הרשות".
"יואב קיש לא ראוי להיות שר החינוך בישראל"
אם את סמוטריץ’, ארבל וממשלת נתניהו אבישר משבח, יש שר אחד בממשלה שממנו הוא אינו חוסך מילים. "אין לי שום סכסוך אישי עם יואב קיש", הוא אומר בתחילה. "אני קרוב אליו גם בעמדות המדיניות. אני איש מרכז ימין". אבל אז מגיעה השורה התחתונה: "אני חושב שהוא לא ראוי להיות שר החינוך בישראל".
שורש העימות הוא בתקופת המלחמה. במשך שתי שנות לימוד אירחה קריית מוצקין תלמידים ואנשי צוות ממטה אשר שפונו מבתיהם. אבישר אומר שהוא גאה בכך, אבל טוען שהעירייה נשאה בעלויות שהמדינה הייתה צריכה לממן. "זו משימה לאומית", הוא אומר. "אתה לא מצפה שהתושבים שמשלמים ארנונה כדי שיפנו להם אשפה, יתחזקו את המרחב העירוני ויתנו להם שירותי תרבות וחינוך, יממנו עכשיו פעילות שהיא באחריות השלטון המרכזי".
הוא מספר כי לאחר ביקור של קיש בעיר הוזמן עם הצוות המקצועי לפגישה במשרד השר בתל אביב. "נסענו אליו ברכבת, אני, מנהלת אגף החינוך, הגזברית ומנכ"ל העירייה. ישבנו מטה מול מטה. במשך 45 דקות הוא אמר לי על כל דבר: לא, היועצת המשפטית לא תאשר, את זה אי אפשר, אין לי מה לעשות. אחרי 45 דקות הוא הסתכל על השעון ואמר שהוא חייב ללכת".
גם באוגוסט האחרון, לקראת הפריימריז בליכוד, חזר אבישר בפומבי על הקריאה שלא לתמוך בקיש. ועדיין הוא מתעקש שהעניין אינו אישי. "יכול להיות שהוא בחור נחמד. אני גם מצביע על שירותו, הוא טייס קרב. אני לא מסתכל חד ממדית על האיש. אני רק אומר שכשר חינוך הוא שר חינוך כושל". לדבריו, הכישלון רחב בהרבה מהסכסוך עם עיריית מוצקין. "אני מסתכל על המחסור באנשי חינוך, על העובדה שהיום סטודנטים מעדיפים לא ללמוד את מקצועות החינוך, על מעמד המורה שנשחק, על המחסור במורים שמגישים לבגרות ועל המחסור בגננות. יש הרבה בעיות".
הוא גם מבקר את הדגש שמעניק קיש לחיזוק הזהות היהודית במערכת. "הזהות היהודית מאוד חשובה לי, אבל מעולם לא חשבתי שיש איזושהי פחיתות כבוד כלפיה במערכת החינוך. אני חושב שצריך להשקיע יותר במדעים מדויקים, באיכות הלמידה ובחינוך הבלתי פורמלי. זהות יהודית היא לא הדבר שמערכת החינוך בישראל סובלת ממחסור בו".
"אני לא בונה את הכלכלה של מוצקין ומחכה"
כשאבישר מתבקש לתאר את מוצקין בעוד עשור, התמונה שעולה היא של עיר גבוהה וצפופה יותר, עם אלפי דירות חדשות, אבל גם של עיר שמנסה לפתור בעיה מבנית שאין לה פתרון פשוט: הרבה תושבים ומעט קרקע מניבה. האיחוד עם קריית חיים עשוי לשנות את המשוואה, אבל אבישר אומר שגם אם המדינה תדחה אותו, הוא לא מתכוון להמתין. "אני לא בונה את הכלכלה של מוצקין ומחכה לזה", הוא אומר. "אני מוביל הרבה מאוד תהליכים במקביל".
"אני מחויב לכך שתושבי מוצקין, מקטן ועד גדול, מצבר ועד עולה, יקבלו את השירותים העירוניים הטובים בישראל", הוא אומר. "ושהעירייה הזאת תפעל תמיד על פי כללי המינהל התקין וברמת היעילות הגבוהה ביותר. לזה היא מחויבת, לזה אני מחויב, וזה על הכתפיים שלי".
התרעות פיקוד העורף