"אני המומה", היא מספרת. "שוחחתי עם הקבלן על מנת להבין את העלויות החריגות בטווח זמן של פחות משנתיים. ומדובר בקבלן שכבר עבדתי איתו בעבר ואני סומכת עליו. הוא הסביר לי שזה לא באשמתו, הכל עלה. המחירים של חומרי הגלם עלו, בגלל המלחמה סחורות מתעכבות, יש מחסור והמחירים מאמירים; אין גם עובדים מיומנים בהישג יד ולכן מצד אחד אין לו אפשרות לבצע פרויקטים במקביל, ומנגד עלויות העובדים המיומנים עלו מאוד. החלטתי לוותר ולחכות, אולי בעוד שנה או שנתיים המחירים יחזרו להיות שפויים יותר".
בהתאחדות מעריכים את המחסור בכ-15 אלף עובדים. הממשלה אישרה מכסה של 5,000 עובדים זרים לענף, אולם עד כה הובאו כ-1,000 בלבד. בישראל רשומים כ-4,800 קבלני שיפוצים, אולם בהתאחדות מעריכים כי בנוסף להם פועלים עוד 10,000-20,000 קבלני שיפוצים שאינם רשומים. החוק מאפשר להימנע מרישום בעבודות קטנות של עד 48 אלף שקל לפרויקט, ולכן בעל מקצוע יכול לנהל במקביל גם עשרה פרויקטים קטנים, להיות בעל שם מוכר ופעיל מאוד בענף - ועדיין לא להיות רשום כקבלן שיפוצים.
לדברי עשבי, ההתאחדות פועלת מאז תחילת המלחמה מול משרד ראש הממשלה וועדת השרים כדי לקבל מכסה ייעודית של עובדים זרים לענף. בדצמבר 2024 אישרה ועדת המנכ"לים מכסה של 2,000 עובדים זרים במסלול הבאה פרטי, שבמסגרתו כל בעל עסק יוכל להביא עובדים באופן עצמאי.
"עד היום הגיעו עובדים בודדים במסלול הזה, בין השאר משום שהמדינה לא פרסמה את נוהל ההקצאה הנדרש. גם הנוהל המעודכן לקליטה פרטית של עובדים זרים שפרסמה רשות האוכלוסין וההגירה הוגבל עד אוגוסט 2026. כך שבפועל, עד לפני מספר חודשים מסלול ההבאה הפרטי שקיים בשנתיים האחרונות היה ברובו על הנייר", אומר עשבי.
באותה ישיבה אושרה גם הבאת 3,000 עובדים זרים באמצעות חברות כוח אדם, שדרכן נקלטו עד כה כ-1,000 עובדים בענף. אלא שלטענת ההתאחדות, בדומה לענפים אחרים שבהם מועסקים עובדים זרים, גם בענף השיפוצים התפתחה תופעה של עובדים שעוזבים את המעסיק שאליו שובצו. בהתאחדות מעריכים את שיעור הבריחה בכ-20% מהעובדים שנקלטו בענף.
"קשה להתפרנס"
"אני מוצא את עצמי מפחד לקחת עבודות כי אין לי עובדים מיומנים. בסופו של יום זה השם שלי במקצוע ואני צריך לתת אחריות ללקוחות על העבודות שאני עושה. אני חייב להיות עם העובדים כל הזמן, כי הם לא מבינים אותי. אם אני לא אעבוד איתם, הם יעשו הפוך ממה שמבקשים מהם. העסק שלי תקוע ואני כמעט לא יכול לנהל פרויקטים במקביל", הוא מוסיף.
לדברי בילס, במקביל למחסור בעובדים חלה גם ירידה בביקוש: "בשנתיים האחרונות קשה להתפרנס. יש ירידה של 40%-50% בעסקאות ואנשים רבים סוגרים את העסק. אנחנו מצליחים להביא משכורת של עובד - 15-20 אלף שקל נטו בחודש - ולא בשביל זה אנשים הופכים לעצמאים ולוקחים על עצמם את כל הסיכונים בלי שום רשת ביטחון. לפני המלחמה עבדתי עם שמונה-תשעה פועלים, והיום אני מעסיק חצי מזה".
לצד המחסור בעובדים, בהתאחדות מפנים אצבע גם לעבר תאגידי כוח האדם. "נאספו על שולחננו תלונות רבות מצד קבלנים באשר לשירותים הניתנים להם על ידי תאגידי כוח האדם", אומר עשבי.
"התאגידים מתנים את ההתקשרות בהעסקה מינימלית של שני עובדים וכן בקביעת היקף העסקה של 200 שעות חודשיות לכל הפחות. דרישות אלו כתנאי להתקשרות מנוגדות לדין ולמתווה ההעסקה הייחודי שגיבשו רשות האוכלוסין וההגירה בשיתוף ההתאחדות. עוד עולה כי התאגידים ממשיכים ומנצלים את כוחם מול הקבלנים גם במהלך התקשרות פעילה: לאחר שהוקצו העובדים לקבלן והוכשרו על ידו ועל חשבונו - התאגידים מעלים מולו דרישות להגדלת שכר העבודה השעתי, לשם הגדלת רווחיותם. קבלנים שדחו את הדרישות הללו החלו לסבול מחילופים תכופים בעובדים. חילופים אלו פוגעים בבטנו הרכה של הקבלן, שרק סיים הליך ממושך של הכשרת העובד על חשבונו, ואז נלקח ממנו העובד המיומן ובמקומו מוקצה עובד חדש, שמחייב הכשרה והשקעה מחודשת".
"ביוני האחרון שיגרנו מכתב וביקשנו דיון דחוף וסעד זמני לפחות בשחרור המסלול הפרטי של הבאת עובדים זרים לארץ", מוסיף עשבי ומציין לטובה את הסעד הזמני שניתן להם בחודש האחרון, שבו פועלת הממשלה לשחרר את מסלול היבוא הפרטי - בכתיבת נהלים וכן בהארכת משך הזמן הקבוע לשם כך בחוק, שכרגע נדחה לפברואר 2027.
"אין כאן מדיניות סדורה וברורה למשבר שנוצר בענף בעקבות הפסקת האישורים לעובדים הפלסטינים, ואנו דורשים להבין מהי תוכנית העבודה, לא בטווח הקצר אלא בטווח הבינוני והארוך. האם נחזור לעבוד עם עובדים פלסטינים או לא? למה אנו צריכים להיערך? בהמשך החודש אנו עורכים כנס גדול במטרה לתת מענה לסוגיות אלו, שמעסיקות את כולנו, ואני מקווה שמקבלי ההחלטות יגיעו לשם מוכנים. המצב הלא ברור שבו אנו נדרשים לתת מענה לביקוש שהולך וגדל עם מערך עובדים חסר וחלקי לא יכול להימשך, ולצערי הרב מי שבין השאר משלם את המחיר זה הלקוח הפרטי. בכלכלה פשוטה כשההיצע יורד המחירים עולים. לא צריך להיות כלכלן בשביל להבין את המשוואה".
התרעות פיקוד העורף