בסיור ראשון שערך "מעריב" במתחם, בשעה 10:00 בבוקר נראו במקום נוסעים בודדים בלבד, שהמתינו לשאטלים לתל אביב, בעוד קומות החניון נותרו ברובן ריקות. המשמעות היא שהמסה העיקרית של משתמשי השאטל בשעות הבוקר המוקדמות כבר הגיעה. עובדי המקום סיפרו כי בשעות הבוקר הגיעו למתחם נוסעים רבים יותר, אך לדבריהם גם אז המספרים היו נמוכים מהציפיות. "זה ייקח קצת זמן עד שיתרגלו למתחם כמו שהיה עם שפיים", אמר אחד הנהגים.
המתחם החדש כולל 3,500 מקומות חניה, 350 עמדות טעינה לרכב חשמלי וכ-500 מקומות לאופניים. הוא פועל בימים ראשון עד חמישי, בין 06:00 ל-22:45, וממנו יוצאים ארבעה קווי שאטל חינמיים לתל אביב כל 5 דקות בשעות השיא.
האוטובוסים עצמם מצוידים ב-Wi-Fi, בשקעי USB ו-Type-C, וב-20% פחות מושבים, כך שהנוסעים נהנים ממרווח גדול יותר לרגליים ופחות צפיפות.
קו 861 מגיע לאזור הקריה, שרונה, אבן גבירול ובית החולים איכילוב, קו 862 נוסע לאזור הבורסה, קו 863 עובר באזור דרך מנחם בגין והמסגר, וקו 864 נוסע לאורך ציר יגאל אלון.
המתחם נועד לשרת בעיקר נהגים מהשפלה ומהדרום, שיוכלו להשאיר את רכבם הפרטי מחוץ לאזורי העומס ולהמשיך לתל אביב בשאטל, שאמור להיות מהיר יותר בזכות הנתיבים המהירים.
כמה זמן באמת חוסך השאטל?
בנסיעת מבחן שערך "מעריב" בקו 861, נהג השאטל סיפר כי הנסיעה מהמתחם לאזור שרונה נארכה כחצי שעה. כך למשל, מי שמגיע מאשדוד או מיבנה למתחם כדי לתפוס את השאטל של 7:30 בבוקר נוסע כחצי שעה עד לחניון, ומשם עוד כחצי שעה לתל אביב. בסך הכול מדובר בכשעה נסיעה. לעומת זאת, נסיעה ישירה מערים אלו לשרונה ברכב פרטי שיוצא באותה השעה מתארכת לכשעה וחצי. החיסכון – כחצי שעה.
בבדיקה שערכנו, השאטל שיצא מהמתחם בשעה 10:15 הגיע לאזור עזריאלי ב-10:30 ולשרונה ב-10:36. מדובר בסך הכול ב-51 דקות, כולל חצי שעה נסיעה מרחובות וחניה במתחם. נסיעה ברכב פרטי לשרונה בשעת יציאה דומה הייתה אורכת, לפי וייז, כשעה. החיסכון – 9 דקות בלבד. בדרך חזרה, הנסיעה משרונה למתחם ארכה 13 דקות בלבד.
יחד עם זאת, ברשתות החברתיות כבר נשמעו תלונות על הנגישות למתחם, שממוקם במערב ראשון לציון, סמוך למחלף מבוא איילון ועל ציר איילון צפון (כביש 20). החניון אמנם נועד להפחית את מספר המכוניות שנכנסות לתל אביב, אך דווקא הדרך אליו עלולה להרתיע חלק מהנהגים. ללא חיבור נוח לתחבורה ציבורית, מי שאין ברשותו רכב מתקשה להגיע אליו, וגם תושבים שמגיעים מראשון לציון, ובעיקר ממזרח העיר, מתלוננים על עומסי התנועה בדרך למתחם.
"40 דקות נסיעה בקו 100 כדי להגיע לשם. מעדיפה כבר לסבול את הפקקים באיילון. תתקנו קודם את התחבורה הציבורית בתוך ראשון", כתבה אחת התושבות.
תושב אחר כתב: "עוד פיל לבן שנועד לאכסן 3,000 רכבים בלבד כל יום. מה עוזר לי להוציא את הרכב למקום התקוע הזה? תדאגו לפחות לתחבורה ציבורית לשם מערי האזור כדי שזה עוד איכשהו יהיה שימושי".
בהמשך צפוי המתחם לעבור שינוי נוסף: ב-2027 צפויים הנתיבים להיפתח גם לרכבים פרטיים שבהם שלושה נוסעים ומעלה, שיוכלו להשתמש בהם ללא תשלום.
נהג נוסף ששוחח עם "מעריב" אינו משוכנע שהמהלך יסייע למטרה המקורית. "הבעיה היא שמינואר יתחילו לאפשר לרכבים פרטיים עם שלושה נוסעים ויותר להיכנס לנתיב, ואחרי זה גם רכבים פרטיים יוכלו להיכנס עם תשלום אגרה. הם רוצים להחזיר את ההשקעה".
"אם הם באמת רוצים לעודד נסיעה בתחבורה ציבורית, זה לא יעזור. צריך להגביל את שעות הכניסה לתל אביב בבוקר, אחרת זה לא שווה כל מה שהם עשו. לאנשים גם ככה קשה להיפרד מהפרייבט שלהם".
כך, כבר ביום הראשון להפעלת אחד ממתחמי התחבורה הגדולים באזור המרכז, מתברר שהאתגר אינו רק להקים אלפי מקומות חניה ונתיבי שאטלים. השאלה הגדולה היא אם הנהגים אכן יסכימו להשאיר את הרכב בכניסה למטרופולין ולוותר על הנסיעה עד לתל אביב. נכון לשעות הבוקר של יום הפתיחה, לפחות לפי המראות בשטח, התשובה עדיין רחוקה מלהיות ברורה.
התרעות פיקוד העורף