בעוד מלון הלאום המפואר בקריית הממשלה עמד שומם יותר מעשור בשל סכסוך בין החברה היזמית לקבלני הביצוע, קילומטרים אחדים משם, מלון פנינת ירושלים הנטוש בכיכר צה"ל נותר תקוע למרות הכרזות על פריצת דרך שהושגה כביכול שנה שעברה. בדיקת "מעריב" חושפת את הסטטוס העדכני של שני המבנים, ומגלה מי מהם באמת צפוי להיפתח ומי צפוי להישאר סגור עוד שנים ארוכות.
מלון הלאום: עוד פרויקט מפואר של נצבא שנשאר תקוע
מלון הלאום, הנמצא בלב קריית הממשלה ומול בית המשפט העליון, תוכנן כמלון פאר בן 400 חדרים. שלד הזכוכית והבטון שלו כבר עומד על תילו, החיפוי החיצוני החדשני הושלם, ונראה כי כל מה שנותר הוא רק לסובב את המפתח ולתת לאורחים להיכנס - אלא שמאחורי המראה המפואר, במשך יותר מעשור נקלע הפרויקט למבוי סתום.
שורש אחת המחלוקות נעוץ בהחלטתה של נצבא שלא לעבוד עם קבלן מפתח אחד, אלא להתקשר בנפרד עם קבלנים שונים. קבלנים שלהם חלק מרכזי בבנייה, כמו חברת האלומיניום והחיפויים "אלומקון סי.אל", הגישו תביעות ענק נגד החברה בטענה לעצירת תשלומים, חובות מצטברים של מיליוני שקלים וגרירת רגליים. העבודות בשטח הופסקו לחלוטין באוקטובר 2023.
מאז הפך המלון לבן ערובה של הסכסוך המשפטי: כדי שהעירייה והוועדות הרלוונטיות ינפיקו טופס 4, המאשר כי המבנה בטוח ותקין, נדרשות חתימות של קבלני הביצוע והמהנדסים האחראיים בשטח על טיב העבודה, אך על רקע המחלוקות הכספיות, הקבלנים סירבו לחתום על המסמכים הנדרשים עד שלא יוסדרו החובות כלפיהם.
עיריית ירושלים: "שתי קומות נוספות נבנו לאחרונה"
ההיתר האחרון שניתן במקום הוא מיום 7.7.2025, במסגרת בקשה ל"תוכנית שינויים", התואמת במידה רבה את המצב הקיים בשטח. בעירייה מבהירים כי לא קיימת במערכות בקשה נוספת לשינוי היתר, לתוספת זכויות או לשינוי שימושים במתחם, וכי העבודות במקום נמשכות בהתאם להיתר הבנייה.
פנינת ירושלים: פיל לבן כבר יותר משני עשורים בלב היוקרה של ירושלים
ובצד השני של העיר, סמוך לממילא, בחזית העיר העתיקה ניצב הפיל הוותיק - מלון פנינת ירושלים. המבנה נטוש מאז 2008, ובמשך השנים הפך למפגע בולט באחד האזורים היוקרתיים ביותר בבירה.
בשנת 2010, כשנתיים לאחר סגירת המלון באופן רשמי, פנו בעלי הנכס לעירייה בבקשה לקבל פטור מארנונה בטענה שהמבנה אינו ראוי לשימוש. עיריית ירושלים טענה מנגד כי היזמים ביצעו חבלה יזומה ומכוונת במבנה במטרה לזכות בפטור.
העירייה הציגה דוחות פיקוח המעידים על עבודות הרס נרחבות שבוצעו בתוך המלון, ובהן עקירת ריצוף, שבירת כלים סניטריים, פירוק מערכות חיוניות והריסת תקרות פנים. לטענת העירייה, מדובר היה במצב מלאכותי שנועד להתחמק מתשלומי המיסים העירוניים. המאבק סביב הנכס התגלגל גם להליכים משפטיים.
כאשר העירייה ניסתה להילחם בתופעה ולדרוש צו הריסה כבר ב-2017, בית המשפט דחה את הבקשה. למרות שהכיר במצבו המחפיר של המבנה, נקבע כי החוק היבש בישראל אינו מטיל חובת תחזוקה על בעל נכס וכי המבחן לקבלת הפטור הוא עובדתי בלבד. לפיכך, גם אם הנזק נגרם במכוון על ידי הבעלים כדי להתחמק מתשלומי מיסים, החוק הקיים אינו מאפשר לעירייה לכפות עליהם את שיפוצו או הריסתו.
בסופו של דבר, הדרך לשינוי גורלו של המבנה עברה דרך הליך גישור ממושך. בשנת 2019 אושרה תוכנית חדשה למתחם, שקבעה כי המבנה הקיים ייהרס ובמקומו יוקם פרויקט חדש הכולל 150 חדרים ו-20 יחידות דיור.
למרות האישור, החברה לא מימשה את היתר ההריסה והבקשה פקעה ב-2021. בשנת 2022 פנתה העירייה שוב לבית המשפט וקיבלה צו הריסה שיפוטי כפוי. במרץ 2025 אישרה הוועדה המקומית מתווה סופי, שלפיו אם הפרויקט לא ייבנה בזמנים שנקבעו, העירייה תהיה רשאית להפקיע את השטח לטובת פארק ציבורי.
סיבוב הפרסה של היזמים
אלא שגם כאן מסתמן עיכוב נוסף בתוכניות. מעיריית ירושלים נמסר כי הבעלים טענו שהתוכנית הקודמת שהוגשה אינה כלכלית, ובהמשך לכך הגישו תוכנית חדשה (מספר 1182591).
התוכנית מבקשת לבטל את שטחי המגורים, להוסיף חדרים עד ל-220 בסך הכול, ולאפשר הקמת 300 מ"ר של שטחי מסחר. בעירייה מציינים כי בשנת 2025 הוחלט להפקיד את התוכנית החדשה, אולם היא טרם הופקדה בפועל.
משמעות הדבר היא כי כל עוד התוכנית לא הופקדה בפועל להתנגדויות הציבור, לא ניתן להוציא היתרי הריסה או בנייה, מה שדוחה את תחילת העבודות עוד יותר.
במקביל, ל"מעריב" נודע כי משרד פייגין אדריכלים, שתכנן את הפרויקט המקורי, אינו אמון עוד על הפרויקט מזה כשנה. שינוי זה מוסיף סימן שאלה נוסף סביב קצב מימוש הפרויקט, דווקא בשלב שבו לאחר שנים של הליכים משפטיים הוא אמור לעבור סוף סוף משלב התכנון לשלב הביצוע.
באשר לסוגיית המיסוי הנוכחית של המבנה המוזנח, נכון להיום, מלון "פנינת ירושלים" ממשיך לקבל פטור מארנונה בגין נכס שאינו ראוי לשימוש, בהתאם למצבו הפיזי הנוכחי בשטח.
ובין שני המבנים האלה, נמצאת השאלה הגדולה יותר: עד כמה הכלים שבידי הרשויות מספיקים כדי למנוע מצב שבו סכסוכים פיננסיים וגרירת רגליים של יזמים פרטיים משביתים את המרחב הציבורי ומנציחים מבנים נטושים ועזובים במשך עשורים.
המקרים של מלון הלאום ופנינת ירושלים מוכיחים כי גם כאשר הרשויות מושיטות יד ומאשרות תוכניות, ההכרעה הסופית מתי יפתחו הדלתות ומתי ינוקו המפגעים בלב אזורי התיירות והעסקים החשובים ביותר בבירה - נותרת תלויה אך ורק ברצונם הכלכלי של בעלי הנכסים.
התרעות פיקוד העורף