מ-235 אלף ל-387 אלף עובדים - ושוב ירידה
מדובר ברמת תעסוקה דומה לזו שנרשמה בענף כעשור קודם לכן, בשנת 2013. אלא שבמהלך השנים 2024 ו-2025 חלה התאוששות מהירה, ובסוף 2025 הגיע מספר המועסקים לשיא של כ-387 אלף עובדים, כ-8% מעל לרמתו ערב המלחמה.
ברבעון השני של 2026 הועסקו בענף כ-352 אלף עובדים בלבד. הירידה נבעה בעיקר מצמצום מספר העובדים המקומיים, מכ-284 אלף בסוף 2025 לכ-235 אלף במחצית הראשונה של 2026, ירידה של כ-17%.
ברבעון השלישי נרשמה התאוששות חלקית, ובספטמבר הגיע מספר העובדים המקומיים לכ-264 אלף. למרות זאת, מדובר בכ-20 אלף עובדים פחות, ירידה של כ-7%, בהשוואה לסוף 2025.
העובדים הזרים זינקו מ-30 אלף ל-89 אלף
אחד השינויים המשמעותיים ביותר בענף נוגע להרכב כוח העבודה. ערב המלחמה הועסקו בענף הבנייה כ-109 אלף עובדים פלסטינים, אולם ברבעון האחרון של 2023 צנח מספרם לכ-6,000 בלבד, ירידה של כ-94%.
מאז נרשמה התאוששות מוגבלת, בעיקר בעקבות חזרה חלקית של עובדים מיהודה ושומרון. ברבעון השני של 2026 הועסקו בענף כ-21 אלף עובדים פלסטינים בלבד. חלקם של העובדים הפלסטינים בכלל המועסקים בענף ירד מכ-31% ערב המלחמה לכ-6% ברבעון השני של 2026.
במקביל, מספר העובדים הזרים בענף גדל בכ-59 אלף, מכ-30 אלף ערב המלחמה לכ-89 אלף ברבעון השני של 2026. חלקם בכלל המועסקים בענף זינק מכ-9% לכ-26%, כמעט פי שלושה.
הגידול במספר העובדים הזרים נבע בין היתר ממדיניות הממשלה להגדלת מכסות ההעסקה בענף, שנועדה להתמודד עם המחסור בעובדים שנוצר בעקבות הפסקת כניסתם של הפועלים הפלסטינים.
48 שעות עבודה בשבוע לעובד זר, לעומת 37 לישראלי
הדוח מצביע גם על פערים משמעותיים בהיקף שעות העבודה של קבוצות העובדים השונות בענף. ברבעון השני של 2026 עבדו עובדים זרים בענף הבנייה כ-48 שעות בממוצע בשבוע, לעומת כ-37 שעות בקרב עובדים ישראלים וכ-41 שעות בקרב עובדים פלסטינים.
כלומר, העובדים הזרים עבדו בממוצע כ-11 שעות יותר בשבוע מהעובדים הישראלים וכשבע שעות יותר מהעובדים הפלסטינים. לפי עורכי הסקירה, פערים אלה עשויים להביא לתפוקה גבוהה יותר לעובד זר. עם זאת, למרות הגידול במספר העובדים הזרים, סך שעות העבודה בענף נותר נמוך בהשוואה לסוף 2025.
גם תעסוקת הערבים הישראלים השתנתה
לצד הגידול בהעסקת עובדים זרים, נרשמה לאחר פרוץ המלחמה עלייה משמעותית בתעסוקת הישראלים בענף, ובפרט בקרב ערבים ישראלים. חלקם של הערבים הישראלים בכלל המועסקים בבנייה עלה מכ-26% ערב המלחמה לכ-37% בסוף 2025. אולם במהלך 2026 המגמה התהפכה, ובתום הרבעון השני ירד חלקם לכ-32%.
נתונים אלה ממחישים את השינוי המשמעותי בהרכב כוח העבודה בענף, שבעבר נשען במידה רבה על עובדים פלסטינים, וכיום מבוסס יותר על שילוב של עובדים ישראלים ועובדים זרים ממדינות אחרות.
ההאטה בנדל"ן: פחות בנייה ויותר דירות שלא נמכרו
באוצר מצביעים על כך שהירידה במספר המועסקים אינה קשורה בהכרח רק לשינויים בהרכב כוח העבודה, אלא עשויה להעיד גם על התמתנות בפעילות בענף הבנייה. לפי הסקירה, במהלך 2026 נרשמה ירידה בהתחלות הבנייה ובגמר הבנייה, לצד ירידות במחירי הדיור והצטברות מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו.
עוד עולה מהנתונים כי מאז שנת 2022 הוכפל מספר הדירות החדשות המיועדות למכירה שטרם נמכרו. בדוח מוזכרות גם אינדיקציות לקשיים תזרימיים של חלק מהקבלנים ולעלייה בסיכון בענף, בין היתר בשל גידול במספר הפרויקטים שבהם קצב הבנייה מהיר מקצב מכירת הדירות. לפי עורכי הסקירה, התפתחויות אלה עשויות להעיד על ירידה בביקוש לעובדים בענף, גם כאשר מספר העובדים הזרים ממשיך לגדול.
האזהרה של האוצר: לבחון מחדש את מדיניות העובדים הזרים
על רקע הירידה בתעסוקת הישראלים והסימנים להתמתנות הפעילות בענף, ממליץ אגף הכלכלן הראשי לבחון מחדש את המדיניות להגדלת מספר העובדים הזרים בבנייה. בדוח מדגישים כי יש להביא בחשבון את ההשלכות האפשריות של הגדלת היקף ההעסקה של עובדים זרים על תעסוקת העובדים המקומיים.