על פי תחזית הבינה המנגנון המבצעי ברור: סוללה או שתיים של טילי סעג’ה או ח׳וראשאן יועברו בקצב אש נמוך יחסית, כדי לבחון את ריווי מערכות היירוט הישראליות. באותו זמן ינסו חוליות משנה בעיראק ובתימן לשגר מל״טים מדגם שאהד-237 במסלול עוקף מכ״ם דרך ים סוף. המודל מעניק לתרחיש זה כ-70 אחוזי הסתברות.
תרחיש שני, בעל סבירות בינונית-נמוכה (כ-25 אחוזים), מדבר על "מכת רוויה": הפעלה כמעט סימולטנית של כמאה טילים בליסטיים, ירי רקטי מחיזבאללה ותקיפות נ״ט מרצועת סוריה. כדי להוציא אל הפועל מתקפה משולבת נדרש תיאום אווירי ותזמון ארוך - אתגר משמעותי נוכח העליונות האווירית הישראלית והאמריקאית במרחב.
תרחיש שלישי שנבחן על ידי המודל הוא פעולה ימית: חסימה חלקית של מצרי הורמוז באמצעות הנחת מוקשים וירי טילי חוף-ים. צעד כזה יפגע ישירות בכלכלה הגלובלית ויעורר מענה צבאי בין לאומי, ולכן ההסתברות כי יבוצע ב-48 השעות הקרובות מוגדרת נמוכה, כ-15 אחוזים, אך מתגברת אם איראן תרגיש שהחזרה האש טילים נותרה ללא תהודה.
לבסוף, מתקפת סייבר משולבת נגד תשתיות חשמל, תחבורה ומוסדות בריאות בישראל ובארצות הברית קיבלה הערכת סבירות גבוהה יחסית של 60 אחוזים - בעיקר משום שהכנות סייבר מתנהלות ברצף וניתן להפעילן כמעט מיידית, ללא חשיפה צבאית ישירה. משרד הבריאות בישראל כבר פרסם אזהרה לבתי החולים להגביר בידוק רשתות, ו-CERT-IL עבר לעבודה במתכונת חירום.
גורמי מודיעין במערב מזהים גם "לחץ ציבורי פנימי" על ההנהגה האיראנית: הפגיעות בתשתיות גרעין פגעו קשות ביוקרת המשטר, והפגנות מחאה התפשטו בשבת האחרונה בערים קזוויין ושיראז. בטהרן חוששים שאיפוק מול ישראל ייתפס כחולשה, אך גם מהסלמה שתאיים על עצם קיום המשטר.
התרעות פיקוד העורף