הסרטון, שמתיימר לשדר אופטימיות לעתיד שבו "עזתים יבחרו בהגירה מרצון" כפי שנכתב בכותרת, עם סיועו של ממשל טראמפ והנהגת נתניהו, עורר תגובות נזעמות במיוחד ברשתות החברתיות. ברקע הלחימה הקשה, נפילת חיילים ותחושת אבל עמוקה בציבור הישראלי, רבים ראו בו סרטון חסר רגישות, מגוחך ולעיתים אף מקומם.
בין אלפי התגובות שנכתבו ברשתות ניתן למצוא משפטים חריפים במיוחד כלפי השרה: "קצת צניעות גברת גמליאל", כתב אחד הגולשים. אחר הוסיף: "אולי תתחילי קצת לעבוד במקום הסרטונים המטומטמים האלה". אחד מהם כתב: "ובחלומי... גילה המיותרת לחלוטין נעלמת מחיינו".
בצד ההומור הציני, גולשים אחרים האשימו את גמליאל בהתנהלות מנותקת מהמציאות: "שרת המודיעין של השבעה באוקטובר, חיה בסרט ועוד על חשבוננו", נכתב. גולש אחר סיכם במשפט קצר אך חריף: "ירדת מהפסים".
הביקורת לא נעצרה רק באופי התוכן, אלא גם בבחירה להשתמש בדמויותיהם של נתניהו וטראמפ כדי לרמוז על אפשרות לפתרון עתידי. "זה לא רק פנטזיה, זה קמפיין לקראת הבחירות", טענו גולשים שטענו כי גמליאל מנסה להתחנף לראש הממשלה ולציבור הבוחרים הימני, על ידי הצגת עצמה כשליחה נאמנה של מדיניותם. אחרים טענו שמדובר בסרטון תעמולה במסווה של חזון מדיני, וחלקם תהו האם הופק בכספי ציבור.
המראה הדמיוני של עזה בסרטון, נקייה, מתקדמת, מערבית, עומד בניגוד מוחלט למציאות הקשה שברצועה, ולמלחמה שממשיכה לגבות מחיר כבד מחיילי צה"ל וממשפחות ישראליות רבות. ברקע הוויכוחים סביב היום שאחרי המלחמה, הרעיון של "הגירה מרצון" של תושבי עזה נחשב שנוי במחלוקת, ומעלה שאלות מוסריות, מדיניות ומשפטיות רבות.
בציבוריות הישראלית, גמליאל מזוהה בין היתר עם תפקידה כשרת המודיעין ביום השבעה באוקטובר, היום שבו התרחש אחד הכשלים הביטחוניים הגדולים בתולדות המדינה. גולשים הגיבו והזכירו כי מאז אותו יום לא לקחה גמליאל אחריות ולא פרשה מתפקידה, אף שבפועל נשאה באחריות ישירה לחלק ממנגנוני המודיעין שהתריעו אך לא זכו להקשבה.
גם מבחינה טכנולוגית, הסרטון עורר לעג: הפנים של הדמויות לא זוהו באופן מדויק, והמעברים הגרפיים נראו מאולצים ולא טבעיים. מומחים לטכנולוגיית בינה מלאכותית טענו כי מדובר בהפקה חובבנית שנעשתה ככל הנראה בעזרת כלים פשוטים ולא מקצועיים. עבור חלק מהגולשים זו הייתה עוד הוכחה לכך שגמליאל מתעסקת בדמיונות במקום בעבודה של ממש.
התרעות פיקוד העורף