המערכת הקולית של המטוסים כוללת קודים פנימיים שמשמשים לתקשורת בין הדיילים, התראות בטיחות מהטייסים, ואפילו אזעקות מתקדמות שמיועדות לזהות סכנה לפני שהנוסעים בכלל מבינים מה מתרחש. למרות שברוב המקרים הצלילים האלה אינם סיבה לדאגה, נוסעים רבים חווים מתח בכל צפצוף או התרעה.
הצליל הפופולרי ביותר במהלך הטיסה הוא "דינג" יחיד. זהו הצליל שנשמע בכל פעם שנוסע לוחץ על כפתור הקריאה לדייל או לדיילת. ביפ ידידותי זה אומר שלמישהו חסר שמיכה, יש לו שאלה או שהוא פשוט רוצה כוס מים. הצליל הזה מגיע ישירות לעמדת הצוות, שמגיב בהתאם.
כשנשמעים שני צפצופים, דהיינו "דינג דינג", מדובר לרוב בסימון טיסתי: מעבר לגובה שיוט, הנחיה המתירה להוריד חגורות, או הודעה מהטייס לצוות הדיילים. הצליל הזה יכול גם לסמן לתחילת הירידה לקראת נחיתה, כך שהוא מהווה חלק משגרת הטיסה התקינה.
שלושה צפצופים עוקבים, "דינג דינג דינג", כבר מצביעים על מצב פחות שגרתי. זהו סימן מוסכם למצב חירום או תקלה משמעותית, לדוגמה בעיה רפואית חמורה באחד המושבים או אירוע בטיחותי. בשמיעת הצפצוף הזה ייכנס הצוות לפעולה בהתאם לפרוטוקול המוגדר מראש.
קולות מהקוקפיט: מערכת שאינה זמינה לאוזן הנוסע
חלק מההתראות החשובות באמת נשמעות רק בתא הטייס, ולא עוברות כלל לרמקולים של הקבינה. מדובר בקולות קריטיים שאינם נועדו לאוזני הנוסעים, אלא למנוע תקלות ולהתריע לטייסים בזמן אמת.
התראה כמו "Terrain, Terrain - Pull Up" משמיעה קול ברור וחוזר שמזהיר את הטייסים שהתקרבו יותר מדי לפני הקרקע. לרוב, מדובר בטעות בניווט או בקרבה להרים.
התראת "Windshear" - גזירת רוח, היא אחת הקריטיות ביותר, במיוחד במהלך המראה או נחיתה. שינוי פתאומי בכיוון או בעוצמת הרוח עלול לשבש את יציבות המטוס, וזו אחת ההתראות שגורמות לביטול או עיכוב מיידי של ניסיון הנחיתה.
הצלילים הנלווים לכפתורי "Master Caution" ו־"Master Warning" מבדילים בין בעיות טכניות קלות יותר כמו תקלה בחיישן לבין בעיות חמורות כמו כיבוי מנוע, ירידת לחץ או התלקחות. אלה לא קולות שרוב הנוסעים ישמעו, אבל הם נמצאים שם, פועלים בשקט עבור הבטיחות של כולם.
התראת "Cabin Altitude" נחשבת חמורה במיוחד. היא מצביעה על ירידת לחץ בקבינה, שעלולה לגרום לחוסר חמצן. במקרה כזה הטייסים ייאלצו להנמיך את המטוס באופן מיידי ולהפעיל את מערכת מסכות החמצן.
גם ההתראה על ניתוק הטייס האוטומטי ("Autopilot disengage") מלווה בצליל אופייני שנשמע רק בקוקפיט. ברוב המקרים מדובר במהלך יזום על ידי הטייסים, אך לעיתים זהו ניתוק בעקבות בעיה במערכת.
רעשים מבלבלים שלא מעידים על סכנה
לא כל קול חזק בטיסה הוא התראה. חלק מהרעשים שנשמעים במהלך טיסה רגילה יכולים להישמע דרמטיים אך הם חלק שגרתי מהתנהלות המטוס. בין הצלילים הבולטים נמצאים רעשי פתיחה או קיפול של כן הנסע, כלומר הגלגלים. בזמן ההמראה והנחיתה נשמע לעיתים רעש מתכתי עמוק שמקורו במנגנון שמכניס או מוציא את הגלגלים ממקומם.
גם שינויי עוצמת המנוע נשמעים לעיתים חריגים. לאחר ההמראה, כשהמטוס עובר ממאמץ מקסימלי לשיוט, חלה ירידה בעוצמת הרעש שיכולה להישמע לנוסעים ככיבוי מנוע. בפועל מדובר בהפחתת כוח מתוכננת.
צליל חזק נוסף נשמע לעיתים עם פתיחה או נעילה של הדלתות. מדובר בקליק מכני חזק, שמבטיח שהדלתות נסגרו היטב או שהן מוכנות להיפתח רק כשזרוע העלייה מוכנה לכך. ובמקרים נדירים כשמנסים לפתוח דלת לפני שהמטוס ערוך לכך, נשמעת אזעקה ברורה שתפקידה להתריע ולמנוע פתיחה שגויה.
אז מה באמת צריך להדאיג? התשובה הפשוטה: כמעט כלום. המטוס המודרני פועל כמו מערכת חכמה עם אינספור חיישנים, אזעקות, קודים קוליים וגיבויים כפולים ומשולשים לכל תקלה אפשרית. הם נועדו קודם כל לאפשר לצוות לפעול בצורה מדויקת ומהירה.
אם תשמעו שלושה צפצופים, תראו שהדיילים חובשים כפפות וניגשים לנוסע או שדלתות המטוס נסגרות מחדש, ייתכן שמתרחש אירוע חריג. גם אז, אנשי הצוות מיומנים ומאומנים להתמודד עם כל תרחיש. אז בפעם הבאה שתשמעו "דינג" במהלך טיסה, זכרו שמדובר בשפה מקצועית שקטה ויעילה, ולא בסימן לאסון. קחו נשימה עמוקה, שבו בנוחות וייתכן מאוד שזה רק מישהו שמבקש כוס קולה.
התרעות פיקוד העורף