המשבר הנוכחי מתרחש על רקע מתיחות ארוכת שנים בין רוסיה לחברות טכנולוגיה זרות, שהחלה עוד לפני פלישת מוסקבה לאוקראינה בפברואר 2022, והחריפה מאז. בממשל הרוסי טוענים שהחברות אינן פועלות בהתאם לחוקי המדינה, אינן מצייתות לחוקים ואינן משתפות פעולה עם רשויות האכיפה.
טלגרם מסרה לעיתון RBC המקומי שהיא "פועלת באופן עקבי להסרת תכנים המעודדים אלימות והונאות, ומפעילה מערכות בינה מלאכותית שמנטרות את החלקים הציבוריים בפלטפורמה ומוחקות מיליוני הודעות זדוניות מדי יום".
ווטסאפ, שנמצאת בבעלות מטא, זכתה עד כה ליחס שונה: אף שמטא הוכרזה ב־2022 כ"ארגון קיצוני" ואסורה במדינה, ווטסאפ הורשתה להמשיך לפעול ברוסיה, אך נקנסה על אי הסרת מידע שהוגדר אסור. עם זאת, לאחרונה הזהירו חברי פרלמנט ברוסיה שהאפליקציה מהווה "איום על ביטחון המדינה", וחלקם קראו להפסיק את פעילותה במדינה לחלוטין.
הערב, בתגובה לצעדי החסימה, מסרה מטא: "ווטסאפ היא פרטית, מאובטחת ומוצפנת מקצה לקצה, ומתנגדת לניסיונות ממשלתיים לפגוע בזכות האנשים לתקשורת מאובטחת. זו הסיבה שרוסיה מנסה לחסום אותה בפני יותר מ־100 מיליון תושבים במדינה. נמשיך לעשות כל שביכולתנו כדי לאפשר תקשורת מוצפנת מקצה לקצה לכל אדם בכל מקום, כולל ברוסיה".
התרעות פיקוד העורף