ישראל היא לא רק מעצמת סייבר ופינטק. בשקט יחסי, הרחק מהזרקורים של תעשיית ההייטק הקלאסית, מתגבשת בישראל זירה טכנולוגית חדשה שמחברת בין קוד, סאונד ותודעה. MusicTech Innovation Lab הוא האב חדשנות ואקסלרטור ייעודי לעולמות המוזיקה, החדשנות והטכנולוגיה, שמבקש להציב את ישראל כ-Hub עולמי בתחום המשלב בין מוזיקה, סאונד ותדרים לבין פיתוח מוצרים טכנולוגיים עם פוטנציאל עסקי ואימפקט חברתי.
הרעיון עצמו צמח והתגבש באקדמיה, בבית הספר למוזיקה בקריה האקדמית אונו. "למרות שתואר ראשון במוזיקה מספק ידע בסיסי, לא היה שם חיבור לעולם העסקי. זו הסיבה שהקמנו פרויקט שהיה סוג של מיני-אינקובטור, ושם כבר התחלנו לעבוד עם אנשים כמו עו"ד אורן שרון, כדי לראות קודם כל איך אפשר לייצר פתרונות יצירתיים ולחבר את עולם המוזיקה לעולם ההייטק".
"הרבה פעמים יזמים נכנסים לחדר עם 'מאה קילו של אבנים על הראש'. הם לא מבינים מה מגיע קודם: פטנטים, זכויות יוצרים, איך לגייס כסף ואיך לבחור את הצוות הנכון", אומר שרון. "החשיבות היא מעבר למיזם, אלא כל מה שמעבר. אנחנו לא רק מייעצים משפטית - אנחנו מספקים פתרונות פרקטיים שמחברים בין כל הגורמים, בארץ ובחו"ל. המטרה שלנו בהאב הזה היא להפוך את התהליך לפחות מורכב, לתת את הידע ואת הגב ליזמים. יזמים צעירים או מוזיקאים עם רעיון, טוב ככל שיהיה, לא יודעים תמיד מה חשוב קודם או מה צריך לעשות, וליווי נכון הוא הבסיס להצלחה".
מידע בצלילים
תחום המיוזיק-טק מחבר בין מוזיקה לטכנולוגיה ומציע דרכים חדשות ליצור מוזיקה, לשתף אותה ולהאזין לה, אבל ההשפעה שלו משתרעת הרבה מעבר למוזיקה בלבד. היום, הצלילים שאנחנו יוצרים או מקליטים יכולים לשמש גם ככלי מידע: חיישנים קוליים ותוכנות מתקדמות מאפשרים לזהות מדדי נשימה או דופק חריגים, לעקוב אחרי התקדמות בדיבור או בקריאה בתחום שיפור החינוך. זה גם יכול להיות טכני לחלוטין, כמו איתור רעשים חריגים במנועים ברכב ואפילו גילוי שריפות או סכנות אחרות בסביבה. סאונד הופך למידע שמנגיש תובנות ומסייע בקבלת החלטות, ומראה איך מוזיקה וצליל יכולים להיות הרבה יותר מיצירה: הם כלי שימושי לחיים, לחינוך ולבטיחות.
השימוש במונח MusicTech התחיל רק ב-2018, כשפרידמן וצוותו התחילו לדבר על חיבור בין מוזיקה לטכנולוגיה. "זה לא משהו מקומי בלבד", הוא מסביר. "כמו שקרה בעולם בעקבות הקורונה, אנשים ראו שהשוק משתנה ושצריך לחשוב על פתרונות יצירתיים".
המיזם מורכב משני חלקים עיקריים. "אקסלרטור שמקדם מיזמים בתחום המיוזיק-טק, ושנית, האב, פלטפורמה שמספקת תמיכה הוליסטית לחברות, מעבר לאקסלרטור, חיבור למשקיעים, גיוס משאבים, ולידציה מקצועית ובין לאומית".
בימים אלה האקסלרטור נמצא כבר במחזור השני, ובכל מחזור התקבלו כ-50 עד 60 מיזמים חדשים, כולם עם ידע ספציפי בתחום המיזם עצמו, אך ללא ניסיון עסקי משמעותי. "זה מראה עד כמה הצמיחה של התחום בישראל גדולה ומשמעותית", הוא מסביר.
האקסלרטור מקדם שיתופי פעולה עם שחקנים מקומיים ובין לאומיים: Universal Music ישראל, לאומיטק, Waves Audio ועיריית תל אביב, מה שמגדיל את היקף החשיפה. "אנחנו מביאים מומחיות בין לאומית מדנמרק, ארצות הברית, בריטניה ומדינות נוספות, כדי לבדוק ולוודא את היתכנות המוצרים, עוד לפני השקעות משמעותיות".
פרידמן מסביר שהשילוב בין מוזיקה לטכנולוגיה אינו מקרי. "המוזיקה היא רק נקודת ההתחלה. אנחנו מדברים על סאונד-טק תדרים, AI, מדעי המוח, רפואה, חינוך ואפילו זיהוי מוקדם של שרפות או בעיות במנועים. היתרון הישראלי הוא היכולות ההנדסיות והמדעיות - והחדשנות הרבה מעבר למה שהסטרימינג מציע".
"אנחנו מחפשים גם אימפקט חברתי. לדוגמה, בתחום החינוך, מוזיקה יכולה ללמד כישורים שונים דרך גיימיפיקציה. יש פתרונות שמלמדים ילדים אנגלית או יצירה במוזיקה בצורה אינטואיטיבית. האקסלרטור מאפשר למיזמים לחשוב מחוץ לקופסה, זה לא רק מוזיקה, זה כל חיבור בין סאונד, תדרים ו-AI. אנחנו יוצרים אקו-סיסטם שמאפשרת ליזמים לקדם את המיזמים שלהם במהירות, עם תמיכה הוליסטית".
לדברי פרידמן, המיזם כבר יוצר תהודה בין לאומית. "חברה מהאקסלרטור שלנו זכתה בתחרות יזמות בין לאומית בתחום טכנולוגיות שמע חכמות. זה מראה שהגישה הישראלית - שילוב של חדשנות, AI וסאונד - יכולה להוביל להצלחה בעולם". העתיד של תחום המיוזיק-טק בישראל, לדבריו, הוא הבאה של מחזורים בין לאומיים להאב. "אנחנו כבר מקבלים פניות מיזמים מחו"ל, ובוחנים כיצד לפתוח מחזור היברידי שמחבר בין יזמים ישראלים ובין לאומיים. Israel is ready for this".
בין אדם לטכנולוגיה
הדרבוקה האלקטרונית שהם פיתחו משלבת חוויית נגינה מסורתית עם טכנולוגיות מתקדמות: Latency נמוך במיוחד (ms0.07), חיבור לאוזניות ומערכות הקלטה, אפליקציה ייעודית עם חיווי אורות ופידבק חזותי, המאפשרים למידה אינטואיטיבית ומהנה. הכלי מותאם לאירועים, לימודים ותרפיה, והוא מאפשר נגינה גם במרחבים שבהם דרבוקה מסורתית תיצור רעש בלתי נסבל. דיב מוסיף: "המטרה היא לשמר את הנשמה והטכניקה של הכלי המסורתי, אך לתת פתרון שמותאם למוזיקאים של היום, כולל ילדים וצעירים עם בעיות ריכוז או מגבלות סביבתיות".
המערכת מאפשרת פידבק מהאפליקציה בזמן אמת. "במקום שייקח שנים ללמד תווים, עם הדרבוקה שלנו אפשר ללמוד במהירות, להרגיש את הקצב והעוצמה, וגם לנגן בשקט בלי להפריע לאחרים. זה כלי שמקרב ילדים למוזיקה ומחבר בין לבבות".
המיזם של מעוז הוא בעצם מערכת שמתרגמת מחוות גוף, תנועות ידיים וראש לצלילים בזמן אמת, ללא צורך בידע מוזיקלי קודם. הכלי מאפשר ביטוי מוזיקלי גם למי שאינם יכולים לנגן בכלים מסורתיים, ובכך מייצר חווית הצלחה וסיפוק יצירתי.
"כלי אחד מבוסס על תנועות ידיים (Hand Synth) והשני על תנועות ראש ופנים. והמערכת מתאימה את עצמה לטווח התנועה של המשתמש, כך שלא מפספסים אף תנועה. כל אחד יכול ליצור ביטוי מוזיקלי מלא, גם בלי ניסיון קודם". כחלק מהשלב הבא, המערכת מיועדת לפיילוטים במכוני שיקום ובדיורים מוגנים. "אני מחפש פרטנרים ליישום, כדי שהכלי יהיה נגיש ונוח לשימוש עבור כולם".
מעוז מוסיף שהעיסוק במיזם היה חלק בלתי נפרד מהשיקום שלו. "למדתי לכתוב קוד וזה היה חלק מהשיקום. גם הבנתי שאני לא לבד, זה לא משהו שישמש רק אותי אלא מיליוני אנשים עם מגבלות מוטוריות. המטרה שלי היתה ליצור משהו חוויתי ומעצים אבל גם נגיש. בסופו של דבר, לראות את המשתמשים מצליחים, יוצרים ומרגישים כמו מוזיקאים זו השמחה הכי גדולה. זה אימפקט אמיתי, שמחבר בין אדם לטכנולוגיה".
התרעות פיקוד העורף