כעת, מחקרים ופיתוחים ישראליים יוכלו להשתלב על גבי ננו-לוויינים (CubeSats) בנפח של 6 U ו-12U שייפרסו מהחללית -Orion במסלולים סביב כדור הארץ, הירח או במסלולים הליוצנטריים. ההזדמנות החדשה נשענת על שותפות אסטרטגית מתרחבת בין ישראל לנאס״א, על הצלחת המעורבות המדעית הישראלית בארטמיס 1, ועל ההסכם האסטרטגי עם נאס"א עליו חתמה השרה גמליאל לפני חודשים אחדים המעגן את הרחבת שיתופי הפעולה בתחומי חקר הירח, מדע החלל, טכנולוגיות חלל, חינוך והון אנושי.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: "ההזמנה של נאס״א היא הבעת אמון ביכולות המדעיות והטכנולוגיות של ישראל ועדות לעוצמת הברית המדעית בינינו לבין ארה"ב. ההסכם האסטרטגי שהובלתי עם נאס״א פותח לחוקרות, לחוקרים ולתעשייה הישראלית דלת אל משימות החלל החשובות בעולם, והזדמנות לייצר שיתופי פעולה בינלאומיים שיבססו את מעמדה של ישראל כמעצמת חלל אזרחית. ישראל הוכיחה בארטמיס 1 שהיא יודעת להביא לחלל ידע ייחודי וכעת נפתח חלון הזדמנויות חדש להטביע חותם ישראלי בלב תוכנית החלל השאפתנית ביותר במאה ה-21".
מנהל סוכנות החלל הישראלית, רן לבנה, הוסיף: "זהו קול קורא קצר־מועד אך בעל משמעות גדולה. אנחנו מחפשים רעיונות בשלים, מדויקים ובעלי ערך מדעי או טכנולוגי מובהק, שיוכלו לעמוד בסטנדרטים גבוהים של מדע ויתחרו בהצעות מכל העולם לשילוב במשימת ארטמיס. עבור חוקרים, אוניברסיטאות וחברות ישראליות, זו הזדמנות להיכנס למסלול עבודה ישיר מול אחת מתוכניות החלל המרכזיות בעולם. אנחנו קוראים לאקדמיה ולתעשייה הישראלית להעז ולחלום רחוק. היכולות המוכחות שלנו במיזעור לוויינים ובמכשור מדעי מדויק הן בדיוק מה שנאס"א מחפשת".
הקול הקורא מיועד לשלב האפיון הראשוני בלבד, ואינו מחייב בשלב זה הגדרת משימה סופית. ההצעות ייבחנו לפי בשלות טכנולוגית, היתכנות הנדסית, תרומה מדעית וטכנולוגית, יכולת עמידה בדרישות אינטגרציה, והתחייבות לפרסום נתוני המשימה לציבור בתוך שישה חודשים מסיום המשימה.
מהמשרד לחדשנות נמסר: "ישראל אינה זרה לתוכנית ארטמיס. כבר במשימת Artemis I הציגה ישראל את הניסוי פורץ הדרך (MARE ) בשיתוף חברת StemRad וסוכנות החלל הגרמנית, שבחן את אפוד המגן 'אסטרו-ראד' על הבובות 'זוהר' ו'הלגה' - ניסוי שקבע סטנדרטים חדשים להגנה מפני קרינה בחלל עמוק.
ההזמנה הנוכחית היא פרי ישיר של חתימת ישראל על הסכמי ארטמיס והיחסים האסטרטגיים שנרקמו בעשור האחרון וקיבלו משנה תוקף עם חתימת ההסכם ל-10 שנים (2025-2035) שהובילה שרת החדשנות והמדע גילה גמליאל בדצ' 2025. ההסכם מבטיח את מקומה של ישראל בשרשרת האספקה והמחקר של נאס"א, ומאפשר גישה לתשתיות הטיסה היוקרתיות ביותר בעולם על בסיס שיתוף פעולה מדעי (no-exchange-of-funds)".
התרעות פיקוד העורף