מערכות הבריאות בעולם ניצבות בפני פרדוקס: מעולם לא היו בידי הרופאים יותר אמצעים טכנולוגיים, ומעולם לא הופעל עליהם לחץ כה גדול. תוחלת החיים עולה, שיעור המחלות הכרוניות גדל, והמחסור בכוח אדם רפואי הופך לבעיה גלובלית. בישראל הלחץ מורגש אף יותר: מספר הרופאים, האחיות ומיטות האשפוז נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD, בעוד שתוחלת החיים גבוהה יותר ומספר האנשים הזקוקים למערכת בריאות חזקה ומתפקדת עולה בהתמדה.
לדבריו, גם זמני ההמתנה משקפים את הלחץ הגובר. "בישראל זמן ההמתנה הממוצע לרופא מומחה עומד על כ-70 יום. זה יוצר לא רק פגיעה במטופל, אלא גם חוסר יעילות ובזבוז משאבים ברמת המערכת כולה".
טייס המשנה שלי
בונפיס מנהל שרשרת אספקה הפרוסה על פני 192 מדינות ומאמין שהאתגר הגדול של מערכת הבריאות אינו מחסור בטכנולוגיה אלא מחסור בזמן. וכאשר מדברים על הבינה המלאכותית לטוב ולרע, בתחום הרפואה היא כבר מקצרת אבחונים, מפחיתה קרינה ומסייעת לרופאים להתמודד עם העומס. בזמן שמשקיעים מנסים בימים אלה להתנער מישראל, המדינה הפכה מוקד אסטרטגי עבור חברת פיליפס, שדווקא בתקופה של מלחמה וחוסר ודאות ממשיכה להשקיע כאן.
בונפיס מדגיש כי פיליפס אינה פועלת רק בתחום ההדמיה. "אנחנו מלווים את המטופל לאורך כל הדרך - ממניעה ואבחון, דרך טיפול בחדרי צנתור ועד לטיפול בבית. לכן כשאנחנו מדברים על חדשנות, אנחנו מסתכלים על כל מסע המטופל ולא על מכשיר בודד".
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא מערכת CT חדשה של פיליפס בשם VERIDA, המבוססת על טכנולוגיית Spectral CT, שפותחה בישראל. "באמצעות שילוב בין חיישנים שפותחו בישראל לבין יכולות AI מתקדמות, המערכת מסוגלת לבצע שחזור ועיבוד של התמונות בקצב מהיר במיוחד", מסביר בונפיס. "בתוך פחות מ-30 שניות מתקבל פענוח ראשוני של הבדיקה, במהירות גבוהה פי שניים בהשוואה לדור הקודם. המשמעות היא לא רק קיצור זמני עבודה: אפשר לבצע יותר בדיקות ביום, לספק לרדיולוג תמונות חדות יותר ולשפר את הדיוק האבחוני. במקביל אנחנו מצליחים להפחית את החשיפה לקרינה בשיעורים של עד 80%".
לדבריו של בונפיס, מדובר בדוגמה מובהקת לאופן שבו בינה מלאכותית וטכנולוגיות הדמיה מתקדמות משתלבות כדי לשפר הן את חוויית המטופל והן את יעילות מערכת הבריאות.
בונפיס מציין כי בסקר שנערך ב-16 מדינות עלה פער מעניין: בעוד כ-78% מהרופאים הביעו נכונות לאמץ טכנולוגיות מבוססות AI, רק כ-59% מהמטופלים מרגישים בנוח עם השימוש בהן. "הופתענו לראות את הפער הזה", הוא מודה. "הרופאים, אולי בגלל ההיכרות המקצועית עם מערכות כאלה, פתוחים יותר לאימוץ שלהן. המטופלים, לעומת זאת, עדיין מביעים יותר ספקנות וחשש". הפער הזה צפוי להצטמצם ככל שהטכנולוגיה תהפוך חלק טבעי יותר מהחיים היומיומיים. "ככל שאנשים יתרגלו להשתמש ב-AI בתחומים אחרים, הם יהיו פתוחים יותר גם לשימוש רפואי".
ההשפעה המעשית היא דרמטית. "אנחנו מדברים על קיצור זמן מאבחון לטיפול בעשרות אחוזים, במקרים מסוימים אפילו עד 80%. זה לא שינוי קוסמטי, זה שינוי של ממש בתוצאות הקליניות". אבל לא פחות חשוב מהטכנולוגיה עצמה, הוא מדגיש, הוא האופן שבו היא מוסברת לציבור. "בסוף זה עניין של תקשורת. ככל שהמטופלים יבינו טוב יותר מה המערכת עושה, כך יגדל האמון. זה לא טייס אוטומטי, זה טייס משנה שמחזק את היכולת של המערכת כולה לעבוד טוב יותר".
להשקיע בדור הבא
השלב הבא, לדברי בונפיס, יהיה יציאה של הרפואה מחוץ לבתי החולים. "אנחנו נראה יותר ויותר בדיקות ומעקבים שמתבצעים מחוץ למסגרת בית החולים. למשל, אולטרסאונד שיכול להתבצע באמצעות מכשירים ניידים, כאשר AI מסייע גם למי שאינו מומחה לבצע את הסריקה בצורה מדויקת". המשמעות, הוא אומר, היא שינוי מבני של מערכת הבריאות כולה. "בתי החולים יתמקדו בעתיד במה שחייב להתבצע בהם, בעוד חלק גדול מהמעקב והטיפול יעבור החוצה: לבית, לקהילה ולמרחבים דיגיטליים".
בונפיס מדגיש כי היתרון הישראלי אינו רק טכנולוגי אלא תרבותי. "יש כאן שילוב ייחודי של יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה וחוסן. זה חלק מה-DNA הישראלי. אבל כדי לשמר את זה לאורך זמן, צריך להזין את זה בחינוך איכותי ובתוכניות עדכניות". הוא מציין גם את שיתוף הפעולה של פיליפס עם יוזמות חינוכיות. "אנחנו עובדים עם ארגונים שמעודדים יזמות בקרב בני נוער, כדי לעזור להם להפוך רעיונות לסטארט-אפים אמיתיים".
פיליפס פועלת בישראל כבר כ-25 שנה, והנוכחות שלה כאן רק מתרחבת. "אנחנו לא בתחילת הדרך, אבל בהחלט יש עוד הרבה לאן לצמוח. החיבור בין מערכת הבריאות הישראלית, האקדמיה והתעשייה הוא מנוע צמיחה משמעותי. יש בישראל מערכת בריאות מצוינת ובתי חולים ברמה גבוהה מאוד", מסכם בונפיס. "כשמחברים את זה עם טכנולוגיה וחדשנות ישראלית, מתקבל פוטנציאל אמיתי לייצר את הדור הבא של פתרונות רפואיים עולמיים".
התרעות פיקוד העורף