הבחירה בבננה אפשרה לה לבחון פער בסיסי בין האדם למכונה. בני אדם מכירים לא רק את הצורה של בננה, אלא גם את התחושה של להחזיק, לקלף ולאכול אותה. כלי AI מסוגלים לזהות את הדימוי, אך מתקשים לתרגם חוויה פיזית כזו למוצר שימושי שאפשר לייצר.
בסקר שערכה, רוב המשתתפים העדיפו את המוצר שעוצב בתהליך אנושי מלא, ו־72% הצליחו לזהות את המוצר שנוצר באמצעות הבינה המלאכותית. העבודה עם ChatGPT ו־Midjourney חשפה גם את המגבלות הקיימות כיום: הפער בין דימוי יפה לבין מוצר ממשי, והקושי של הכלים להבין גיאומטריה, חומר, חלקים, חיבורים ותכנון לייצור.
בפרויקט הגמר שלהם הם יצרו אקו־סיסטם של סוכני בינה מלאכותית בעלי תחומי ידע, ניסיון מצטבר ו"קורות חיים" משלהם. כל סוכן עובר בין אנשים ופרויקטים, צובר התנסויות ומתפתח לאורך זמן, כך שהעבר שלו משפיע על הדרך שבה הוא משתתף בתהליך היצירתי.
לכל אחד מהסוכנים גם ייצוג פיזי ייחודי שאינו ניתן לשכפול. המשתמש יכול לבחור סוכנים בעלי רקע וניסיון שונים, לחבר אותם לעמדת עבודה משותפת ולנהל איתם שיחה סביב פרויקט. ככל שסוכן צובר יותר ניסיון, גם הערך המקצועי שלו גדל, והמערכת מציעה מודל שבו ניתן לבחור ואף לשכור את שירותיו לפי "קורות החיים" שצבר.
החיבור בין המדפסת לקראפט מאפשר להגיע לרמת דיוק ולמבנים מורכבים, תוך שמירה על פעולת האריגה הידנית. הפרויקט מבקש לפתח את תחום ה"דיגיטל קראפט" וליצור שפה עיצובית שמחברת בין הידע המסורתי של עבודת היד לבין האפשרויות שמציעים כלי ייצור טכנולוגיים.
הוא פיתח מערכת מודולרית של חלקי עץ המאפשרת לילד להרכיב מאותה מכונית יותר ממאה וריאציות שונות. דרך החיבור בין חומר, הרכבה ובחירה, הפרויקט מנסה להחזיר את הילד אל המשחק הפיזי, תוך התאמתו לאופן שבו ילדים היום חושבים, מדמיינים ומשחקים.
הפרויקטים השונים, שיוצגו בתערוכת הבוגרים של שתיפתח ב24.7 בבצלאל ותינעל ב5.8, מצביעים על שינוי רחב יותר שמתרחש בעולם העיצוב. הבינה המלאכותית, ההדפסה בתלת־ממד והכלים הדיגיטליים כבר אינם נמצאים רק בשלב הביצוע, אלא נכנסים אל תהליך החשיבה, קבלת ההחלטות ופיתוח הרעיון. עבור דור המעצבים החדש, השאלה כבר אינה האם להשתמש בטכנולוגיה, אלא כיצד לעבוד איתה.
התרעות פיקוד העורף