מערך הסימולטורים בשבטה מעניק מענה מקיף מקצה לקצה - החל מאימוני ירי בנשק קל, דרך תפעול תותחים, רקטות ומטוסים זעירים ללא טייס (קטורמ"ים), ועד למאמני הפעלת אש מורכבים. במאמני הפעלת האש, המתרגלים נחשפים לזירה היקפית שמדמה שדה קרב אמין: ארטילריה נופלת, זיהוי כוחותינו מול אויב, והתמודדות עם תנאי מזג אוויר מורכבים שמגבילים את הראייה.
אחד היתרונות הבולטים של הסימולטורים הוא היכולת להטמיע לקחים באופן מהיר בעקבות אירועים בלחימה. "אם למדנו לקח בלחימה בשטח צפוף בעזה או בהתמודדות מול רחפנים, אנחנו יכולים לבנות תרחיש חדש בסימולטור בתוך שבוע בלבד," מפרט סרן במיל' א'. "הגמישות הזו מאפשרת לנו לאתגר את הלוחמים בסיטואציות שלא היינו רוצים לתרגל לראשונה בשטח, כמו תפעול חירומים בהטסת כלי טיס או תרגול קצב אש גבוה מבלי לבזבז תחמושת יקרה".
ה-AI נכנס לתפקיד
מעבר לדימוי הפיזי של שדה הקרב, החיל שם דגש נרחב על פיתוח טכנולוגי של יכולות הדרכה עצמאיות. בעבר, כל חניך נזקק למדריכה שיושבת לצידו, צופה בפעולותיו ומעניקה משוב בסיום. כיום, המערכות הטכנולוגיות מסוגלות לבצע את התדריך, לנטר את פעולות החניך ולהעניק משוב אוטומטי ומדויק על נקודות לשיפור.
"היכולת לקבל פידבק מיידי ולתרגל שוב באותו רגע מייצרת עקומת שיפור גבוהה מאוד," מסביר א'. "אנחנו רואים את זה בבירור. חיילים שמתקשים במטווח בשטח נכנסים לסימולטור נייד שנמצא ממש בסמוך, עוברים אימון ממוקד עם הדרכה צמודה, וחוזרים למטווח כשהקליעה שלהם משתפרת באופן מיידי".
במבט לעתיד, בחטיבה מסמנים שני צירים מרכזיים שיובילו את שדרוג האימונים בשנים הקרובות. הראשונה היא שימוש גובר במציאות רבודה. שילוב המשקפיים המתקדמים עם אימוני שטח. הלוחמים יוכלו לעמוד בשטח אמיתי, אך להרכיב משקפיים שיקרינו על גבי הנוף את נתוני הפעלת האש והאיומים בזמן אמת, מה שיקרב את האימון בצעד נוסף למציאות.
הציר השני הוא משוב אוטומטי מבוסס חיישנים ומצלמות, מעבר לניתוח אלגוריתמי מלא של ביצועי הצוות. מצלמות וחיישנים יזהו את כל פעולות הלוחמים, יקליטו את פקודות המפקד וינתחו האם הסדר והזמנים בוצעו כנדרש, ללא צורך במודד אנושי. "בסופו של דבר, הטכנולוגיה קיימת בשוק," מסכמים בחטיבה, "התפקיד שלנו הוא להמשיך לאפיין אותה, לדייק אותה לצרכים המבצעיים של חיל התותחנים, ולהבטיח שהלוחמים שלנו יגיעו למבחן האמת כשהם מוכנים ברמה הגבוהה ביותר".
התרעות פיקוד העורף