סך הבקשות לחיבורים עבור חוות שרתים (27,000 מגה- וואט - פי 3 מצריכת החשמל השנתית הממוצעת של ישראל כולה) עולה באופן דרמטי על כלל כושר הייצור וההולכה המתוכנן של רשת החשמל במדינת ישראל לעשורים הקרובים. לצורך השוואה הצריכה הממוצעת במדינת ישראל כיום היא כ-9,000 מגה וואט, כאשר השיא המשקי עמד על כ-17,000 מגה וואט (בעומס החום של אוגוסט 25). ברור כי לא ניתן לתת מענה להיקף הבקשות שהוגשו.
עד היום התחייבה מערכת החשמל לכ-1,500 מגה ואט חיבורים לחוות השרתים שככל ויתממשו יהוו 10% מצריכת החשמל בישראל בתחילת העשור הבא, ובכדי לא להשיב לכלל היזמים תשובה שלילית לחיבור, הודיעה רשות החשמל על עצירת מתן תשובות וטיפול בבקשות לחיבור חוות השרתים למשך 140 ימים לצורך בחינת מחודשת. ב"נגה" מסבירים כי תכנית הפיתוח של מערכת החשמל גובשה בשנת 2021, בתקופה שבה לא היו בישראל בקשות משמעותיות לחיבור חוות שרתים בהיקפים המוכרים כיום והם מדגישים: "השלב הנדרש כעת הוא קביעת מדיניות לאומית ברורה, שתגדיר את סדרי העדיפויות במשק החשמל ואת היקף המשאבים שיוקצו לחוות שרתים".
גם המחיר הסביבתית עצום. מחקר חדש של קואליציית האקלים הבינלאומית, Climate Action Coalition, שפורסם לאחרונה, קובע כי רק כ-27% מהחשמל המשמש כיום את מרכזי הנתונים בעולם מגיע ממקורות אנרגיה מתחדשים, בעוד מרביתו עדיין מיוצר באמצעות פחם וגז מחצבים, כשלעצמם פולטי גזי חממה המחריפים את משבר האקלים העולמי. על פי המחקר, מרכזי הנתונים ותשתיות הבינה המלאכותית עשויים לצרוך עד סוף העשור קרוב ל-1,000 טרה-ואט שעה (TWh) של חשמל בשנה, כמו צריכת החשמל השנתית של יפן כולה, וכבר כיום, אילו חוות השרתים בעולם היו מדינה עצמאית הן היו מדורגות במקום ה-11 בעולם בצריכת חשמל. פליטות הפחמן של תעשיית מרכזי הנתונים עשויות להגיע לכ-320 מיליון טונות פחמן דו-חמצני בשנה כשיותר מטריליון דולר כבר הוקצו בעולם להקמת תשתיות AI חדשות.
בנוסף, החוקרים מזהירים מפני "צוואר בקבוק" חדש של מהפכת ה- AI לא מחסור בשבבים או בכוח מחשוב, אלא מחסור בתשתיות חשמל, בעיה עולמית ולא רק בישראל. "בעוד שניתן להקים מרכזי נתונים חדשים בתוך שנתיים-שלוש, הרחבת רשתות החשמל וחיבור מקורות אנרגיה חדשים עשויים להימשך עשור ואף יותר" מדגיש המסמך, "השאלה המרכזית אינה האם להשתמש בבינה מלאכותית, אלא כיצד להבטיח שהתועלת הסביבתית שלה תהיה גדולה יותר מהעלות האנרגטית שהיא מייצרת".
בחברת נגה מוסיפים: "הסוגיה אינה האם נכון לקדם ולהקים חוות שרתים בישראל, אלא כיצד נכון להקצות משאב ציבורי ותשתיתי מוגבל בין כלל צורכי המשק, תוך שמירה על אמינות אספקת החשמל ועל יכולתה של המערכת לעמוד בביקושים העתידיים הן מבחינת הרחבת מערכת ההולכה והן מבחינת הקמת תחנות כוח נוספות והגדלת כושר הייצור".
התרעות פיקוד העורף