פרשת שתי הישראליות שנעלמו לאחר שיצאו מווינה ואותרו לבסוף בארגנטינה מעלה מחדש את השאלה האם אדם יכול להיעלם בעולם הדיגיטלי בשנת 2026. מומחה הסייבר נדב אביטל מסביר כי מחיקת מידע ממכשיר טלפון אינה מוחקת את האירוע עצמו, אלא רק עותק אחד שלו, בשל תיעוד הפעולות במערכות חיצוניות רבות.

אביטל, המשמש כ-AI & Application Security Field CTO בחברת אימפרבה-תאלס, מסר כי אנשים נוטים לחשוב על היעלמות דיגיטלית במונחים של מחיקת היסטוריה, כיבוי שירותי מיקום או החלפת מכשיר וחשבון. לדבריו, הטלפון הוא רק חלק משורה ארוכה של מערכות מתעדות, ובהן חברות סלולר המתעדות התחברות לרשת, חברות אשראי המתעדות עסקאות, חברות תעופה המחזיקות בפרטי הזמנה, ושירותי ענן ואפליקציות המתעדים התחברויות.

האקר (צילום: שאטרסטוק)

לדברי אביטל, האקרים מכירים את הבעיה הזו מקרוב. בעולם הסייבר קיים המונח המקצועי Anti-Forensics, המתאר פעולות להקשיית החקירה על תוקף. תוקפים מנסים למחוק קובצי Log, להסיר כלים מהמערכת, למחוק קבצים זמניים או להסתיר את מקור החיבור באמצעות VPN, שירותי Proxy או תשתיות אחרות. אביטל הבהיר כי גם אם תוקף מסתיר כתובת IP או מוחק מידע ממערכת מסוימת, הפעילות עשויה להיות מתועדת במערכת ניהול זהויות או בשירות ענן.

אביטל הוסיף כי כניסת הבינה המלאכותית מוסיפה כיום שכבה חדשה של עקבות דיגיטליים, כאשר שאלות מופנות לכלים כמו Claude, Gemini ו-ChatGPT במקום למנועי חיפוש. בארגונים, סוכני AI מקבלים הרשאות לגשת למידע ולבצע פעולות בשם המשתמש. לדבריו, מצב זה משנה את שרשרת הראיות עבור חוקרי סייבר, הנדרשים כעת לבדוק מה המשתמש ביקש ממערכת ה-AI, איזה סוכן פעל בעקבות הבקשה, לאיזה כלי ניגש ומה עשה עם המידע.

אחרי מלי וליאל יהלומי: כך העולם הדיגיטלי מונע מכם להיעלם

מומחה הסייבר נדב אביטל מסביר כיצד האקרים מנסים לטשטש עקבות, וכיצד הבינה המלאכותית מייצרת ראיות חדשות