להכניס עץ פרי לתוך משרד, מלון או מבנה מסחרי נשמע היום כמו מהלך עיצובי טבעי, אבל בפועל מדובר באתגר מורכב יותר.
בניגוד לצמחיית פנים סטנדרטית, עץ זקוק לכמות גדולה יחסית של מים, לנפח שתילה משמעותי, לניקוז מסודר ולמעקב שוטף. במבנים שכבר תוכננו ונבנו, לא תמיד ניתן להעביר צנרת מים וניקוז לכל נקודה שבה רוצים לשלב עץ, ולכן הדבר עלול לדרוש התאמות מורכבות ולהגביל את החופש התכנוני.
ככל שכמות הצמחייה במשרדים, במלונות ובמבני ציבור גדלה, כך גדל גם האתגר לשמור עליה לאורך זמן. כשמדובר בעשרות או מאות צמחים, ובוודאי בעצים גדולים, השקיה תכופה כבר דורשת כמויות משמעותיות של מים, לצד עבודה שוטפת ומעקב קבוע.
כך ניתן להאריך משמעותית את הזמן בין השקיה להשקיה ולהפחית את התלות באספקת מים שוטפת ובהון אנושי. הטכנולוגיה מאפשרת להפחית בכ-75% את צריכת המים בהשוואה לגידול מסורתי, ובמקביל לצמצם משמעותית את תדירות ההשקיה והחלפות הצמחים.
בעולם שבו מים הם משאב מוגבל, המשמעות היא האפשרות לשלב יותר צמחייה חיה טבעית במבנים מבלי שגידולה יבוא עם עלייה מקבילה בצריכת המים ובמשאבים הנדרשים לתחזוקה.
היכולת הזאת מאפשרת לשלב גם עצים וצמחייה גדולה, ובהם עצי הדר, באזורים שבהם הקמת תשתיות השקיה וניקוז מורכבת או לא מעשית.
"להכניס עץ לתוך בניין זה האתגר הקטן - להחזיק אותו לאורך שנים זה המבחן"
"העבודה שלנו ב-TOMGROW התחילה מפיתוח מצע גידול שמחליף אדמה, אבל הרעיון הרחב יותר הוא להכניס טבע חי למתחם האורבני ולהפוך את תהליך הגידול ליעיל יותר, ובכך להפחית את התלות בעבודה ידנית ותפעולית ולנהל בצורה מדויקת יותר את המים והמשאבים שהצמח מקבל".
בעולם שבו המשאבים מוגבלים, היכולת להשתמש בפחות מים ולתחזק צמחייה בצורה יעילה יותר הופכת למשמעותית גם סביבתית וגם כלכלית.
"עבור ארגונים, זה מאפשר להרחיב את השימוש בצמחייה חיה בלי להפוך אותה להוצאה תפעולית כבדה ובלי להגדיל שלא לצורך את צריכת המשאבים", מוסיף קנר.
"מבחינתנו, לשם עולם הגידול מתקדם: חיבור בין היכרות עם הצמח לבין טכנולוגיה, בקרה וניהול משאבים, באופן שמאפשר להכניס יותר טבע למרחב הבנוי בצורה אחראית ויעילה יותר".