מסטרה טוען כי במהלך שלוש השנים האחרונות הוא השתמש במודלים של אנתרופיק לכתיבת קוד וטיוטות מחקר, ותוך כדי כך הזין למערכת ממצאי מפתח על האנזימים, שאנתרופיק מכנה כעת ARTs. לדבריו, השאלה אינה אם האנזימים היו מוכרים, אלא האם הבינה המלאכותית הגיעה לתוצאות בכוחות עצמה, או שהוכוונה לשם על בסיס המחקר שלו שלא פורסם. בחברת אנתרופיק דחו את הטענות ומסרו כי אינם מכירים עבודה קודמת שפורסמה בנושא, וכי המודל לא אומן על תמלילי שיחות של משתמשים.
אולם, מסטרה ועמיתיו טוענים שגילו את אותם אנזימים, שאותם הם מכנים "ג'מבוטרונים", כבר בשנת 2022. הדמיון המדאיג, כפי שדווח ב"ניו יורק טיימס", אינו מסתכם רק בגילוי, אלא בניתוח נתונים זהה של ניסוי קודם, שאותו מסטרה שיתף עם קלוד לפני כשנה. מומחים נוספים, כדוגמת הביו-מהנדס סת' שיפמן מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, אישרו כי עבודתו של מסטרה מוכרת בקהילה המדעית, והביעו חשש שחברות הטכנולוגיה מאמנות מודלים על סמך שאילתות החוקרים.
המחלוקת הנוכחית מצטרפת לתקרית דומה שאירעה מוקדם יותר החודש, כאשר חברת OpenAI טענה שפתרה חידה מתמטית רבת-שנים. בעקבות ההכרזה, ציין המתמטיקאי טריסטן בקמסטר מאוניברסיטת ניו יורק כי השתמש במודלים של החברה כדי לעבוד על פתרון משלו, ותהה בפומבי האם זה מוסרי שחברה משתמשת בנתוני הלקוחות שלה כדי לגזול מהם את הבכורה המדעית. חברת OpenAI הכחישה את הטענות, אך ד"ר מסטרה, שהיה עד כה מחסידי השימוש בבינה מלאכותית במחקר המדעי, החליט להפסיק מיד את עבודתו עם המודלים של אנתרופיק והצהיר: "אני סוגר הכול".
התרעות פיקוד העורף