בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים התכנסו בשבוע שעבר כ-350 נערות מכל רחבי הארץ. האירוע החגיגי ציין את סיום תוכנית ההכשרה של מחזור ז' בתוכנית "מדעניות העתיד", שרבות מהן הגיעו מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.
התוכנית מופעלת על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בשיתוף עמותת ברנקו וייס ומשרד החינוך. יותר מכל, מהווה התוכנית מראה לאתגר הגדול שמערכת החינוך מתקשה להתמודד איתו - כיצד בונים בישראל יכולת מדעית וטכנולוגית רחבה יותר, ובמיוחד בקרב נערות שדרכן לאקדמיה, למחקר ולתעסוקה עתירת ידע אינה תמיד סלולה מראש.
80% ממשתתפות מחזור ז' בתוכנית בחרו ללמוד לפחות מגמה מדעית או טכנולוגית אחת. בנוסף, 60% מאותן משתתפות לומדות מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד, ו-69% למדו 5 יחידות באנגלית - נתונים הבולטים בהשוואה לממוצע הארצי.
לאחרונה פרסמה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) את תוצאות מבחני פיז"ה הבינלאומיים לשנת 2025, אשר הציגו תמונה עגומה באשר למצב מיומנויות היסוד של תלמידי ישראל.
על רקע המציאות המדאיגה במערכת החינוך, תוכנית "מדעניות העתיד" מספקת זווית התבוננות שונה, המאתגרת את המערכת כולה ביכולת שלה להציע מודל מעשי לצמצום פערים ולטיפוח מצוינות מדעית.
המודל של התוכנית נשען על העשרה וליווי ארוך טווח בחינוך הבלתי פורמלי. התוכנית מקבלת לשורותיה תלמידות בעלות פוטנציאל בכיתה ח', ומלווה אותן ברציפות עד לסיום כיתה י"א (ולעיתים עד י"ב).
הליווי כולל ארבעה צירי פעילות מרכזיים: העשרה לימודית הכוללת תגבור במדעים, מתמטיקה ואנגלית; פיתוח מנהיגות, יזמות והעצמה אישית; חשיפה לאקדמיה ולתעשייה דרך סיורים במכוני מחקר ובמוזיאונים למדע ומפגשים עם מדעניות המשמשות מודל לחיקוי.
לבסוף, כולל הליווי גם קורס הכנה לבחינה הפסיכומטרית, שנועד לגשר על חסמי הכניסה להשכלה הגבוהה.
"זאת לא רק תוכנית מצוינות, אלא מנוע צמיחה לאומי"
לפי רשות החדשנות, נשים היו כ-34% מעובדי ההייטק בישראל ב-2025, שיעור שנותר כמעט ללא שינוי לאורך עשורים; רק כ-28.4% מעובדי המחקר והפיתוח היו נשים.
הפערים חריפים במיוחד בהשתלבות של נשים ערביות וחרדיות: כמעט 93% מהנשים המועסקות בהייטק הן יהודיות לא-חרדיות, ובדוח מתואר יחס של אחד מכל חמישה גברים יהודים המועסקים בהייטק לעומת אחת מכל מאה נשים ערביות.
לפי נתוני משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מיוני 2026, פועלות כיום ברחבי הארץ 100 קבוצות לימוד של "מדעניות העתיד", המונות כ-2,000 תלמידות פעילות בשלושה מחזורים.
פועלות בין היתר 41 קבוצות בחברה הערבית, הדרוזית והבדואית, ושמונה קבוצות בחברה החרדית.
כאשר מחצית מתלמידי ישראל מתקשים במתמטיקה לפי מבחני ה-OECD, העתודה המדעית של המדינה כולה נמצאת בסיכון. הרחבת מעגל המשתתפים בפיתוח וביצירה טכנולוגית, מעבר לגבולות "מדינת תל אביב", אינה רק אג'נדה חברתית אלא הכרח אסטרטגי לשמירת החוסן של המשק הישראלי.
תקרת הזכוכית עוד מחכה
המיקוד של התוכנית בנערות אינו מקרי. למרות עלייה הדרגתית לאורך השנים, נשים עדיין מהוות מיעוט משמעותי בתפקידי הליבה הטכנולוגיים בישראל.
דו"ח "נשים בהייטק 2026" של רשות החדשנות ודו"ח הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק מצביעים על כך שנשים מהוות כשליש מכלל עובדי ההייטק בישראל, בעיקר בתפקידי מטה, משאבי אנוש ושיווק. לעומת זאת, ייצוגן בתפקידי מחקר ופיתוח עמד בשנת 2025 על 28.4% בלבד, ובתפקידי פיתוח ותכנון אף פחות מכך - 26%.
בחירת מגמה מדעית-טכנולוגית בתיכון, בפרט פיזיקה ומדעי המחשב, מהווה שער כניסה קריטי להשתלבות עתידית בעולמות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה).
בסקר עמדות ושביעות רצון פנימי שנערך במרץ 2025 בקרב 1,116 ממשתתפות ובוגרות התוכנית, העידו 70% מהמשיבות כי בכוונתן ללמוד בעתיד מקצועות אלו באקדמיה. עם זאת, יש להיות זהירים בהנחה שעידוד נערות ללימודי מדעים יפתור לבדו את הפערים המגדריים בשוק התעסוקה.
מחקר של מרכז טאוב בנושא קובע כי גם כאשר נשים וגברים מסיימים תארים זהים בתחומי ה-STEM ומועסקים באותם ענפים, עדיין ניכרים פערי שכר, הנובעים בין היתר מהסללה תוך-ארגונית, מהשפעות חופשות לידה וממבנה שוק העבודה הדורש שעות עבודה ארוכות ובלתי גמישות.
כך שלימודי מדעים הם תנאי הכרחי למוביליות מקצועית בעולם החדש, אך הם אינם מהווים הבטחה אוטומטית לשוויון כלכלי מוחלט. התוכנית מציידת את הנערות בכלים, אך תקרת הזכוכית מחכה להן בשלבים המאוחרים יותר של הקריירה.
התרעות פיקוד העורף