377 התוצאות החדשות מגיעות בעקבות ההכרזה של החברה מהחודש שעבר, לפיה הצליחה לפצח את משוואת נאוויה־סטוקס. משוואה זו נמנית עם "בעיות המילניום", סדרה של חידות מתמטיות שנחשבו כה מורכבות עד שהוצע פרס של מיליון דולר למי שיפתור כל אחת מהן. בעוד שההישג המחיש למה מסוגלים מודלי הבינה המלאכותית המתקדמים ביותר, הוא גם עורר תהיות האם המערכות של OpenAI מפגינות חשיבה יצירתית, או שמא הן פשוט משלימות את השלבים האחרונים של הוכחות מתמטיות לאחר ששאבו רעיונות מעבודתם של מתמטיקאים אנושיים. בדומה לפתרון של נאוויה־סטוקס, גם הפתרונות החדשים הושגו באמצעות מודל מתקדם שטרם שוחרר לציבור.
לפני מספר שבועות הודיעה OpenAI כי היא משתפת פעולה עם ועדה מייעצת של מתמטיקאים, הפועלת מהמכון למחקר מתקדם בפרינסטון ובלתי תלויה בחברות טכנולוגיה, במטרה לגבש דרכים להצגת התוצאות לקהילה המדעית. הוועדה הציעה, בין היתר, לחשוף את ההנחיות שניתנו לסוכני הבינה המלאכותית ואת תהליך החשיבה שלהם. החברה נענתה חלקית, וסיפקה עבור 10 מהפתרונות תקצירים המפרטים כיצד המודל הגיע לתוצאה, כאשר ממוצע זמן החישוב עמד על כשלוש שעות לכל פתרון. רבות מההוכחות אומתו באמצעות Lean, שפת תכנות לבדיקת לוגיקה.
עם זאת, המתח בין ענקית הטכנולוגיה לאקדמיה נותר בעינו. הוועדה המייעצת הבהירה כי היא אינה תומכת בנוהג של חברות טכנולוגיה לבחון את המודלים המסחריים שלהן על בעיות מתמטיות מתקדמות. מנגד, דן רוברטס, ראש צוות המחקר ב־OpenAI, טען כי הבחינה הכרחית ליצירת כלים טובים יותר, וההוכחות הן פשוט תוצר לוואי של תהליך זה. טריסטן בקמאסטר, מתמטיקאי מאוניברסיטת ניו יורק שעבד על הבעיה המתמטית שנפתרה על ידי OpenAI, מתח ביקורת חריפה והזהיר כי ייתכן שחוקרים אנושיים שמשתמשים במודלים מספקים להם בטעות את המידע שמאפשר לבינה המלאכותית לגזור קופון עליהם. "אני לא חושב שהם עשו את בדיקת הנאותות הנדרשת", אמר בקמאסטר ביחס לשחרור המסיבי של התוצאות.
המתמטיקאים נאבקים כעת בשאלה האם הקצב המואץ של פתרון הבעיות מסייע לתחום או פוגע בו, במיוחד כאשר ההבנה האנושית של הפתרונות משתרכת מאחור. כפי שניסח זאת קאי שייח, סטודנט באוניברסיטת טורונטו: "לבני אדם יש שני טבעים מתחרים: נטייה להתחרות ויכולת להעריך יופי. נראה שזהו מקרה שבו הראשון מנסה לחנוק את השני".
התרעות פיקוד העורף