גם חלק מהגופים המוסדיים חזרו להיות אופטימיים יותר. לפי הדיווח, סיטי העלה את מחיר היעד ל-12 חודשים לביטקוין ל-113 אלף דולר, לעומת 82 אלף דולר קודם לכן, על רקע חשש מחודש שגירעונות ממשלתיים גדולים ישחקו את ערך המטבעות הרגילים.
בצד השני של המשוואה נמצאים אותם גורמים שמקשים על המטבע לפרוץ מעלה: תשואות גבוהות באג"ח האמריקאיות, דולר חזק ומחירי נפט גבוהים. אלה מצמצמים את התיאבון לנכסים שאינם נושאי ריבית, ובהם ביטקוין. אחרי שחזר והתבסס מעל 80 אלף דולר, המטבע התקשה לפרוץ באופן יציב את רף 87 אלף הדולר.
בשלב הזה מדובר בתרחיש ולא בפריצה שהוצגה בפועל. מומחי הצפנה מדגישים כי אין כיום ראיה לכך שההנחות המתמטיות שעליהן נשענות החתימות הדיגיטליות נשברו, וכי עצם ההתקדמות ביכולות מתמטיות של מודלים אינה מוכיחה שההצפנה של הביטקוין בסכנה מיידית.
את החשש הזה צריך להפריד מהאיום הקוונטי, שנחשב מתועד יותר אך עדיין עתידי. מחקר של גוגל ממרץ העריך כי פריצה של הצפנה מסוג זה עשויה לדרוש פחות מ-500 אלף קיוביטים פיזיים במחשב קוונטי עתידי. זהו נתון שמצמצם הערכות קודמות, אך אינו מתאר מחשב שקיים כיום.
התרעות פיקוד העורף