ליברמן: "בתוך שנתיים ארה"ב עלולה להכיר במדינה פלסטינית"
ליברמן הזהיר כי המשך המצב הנוכחי עלול להוביל לפגיעה קשה במעמדה הבינלאומי של ישראל ובהייטק הישראלי. לדבריו, אם המצב יימשך כפי שהוא, בתוך שנתיים ארצות הברית עלולה להכיר במדינה פלסטינית ולהתחיל להטיל סנקציות על ישראל.
ליברמן הוסיף כי הבריטים כבר מדברים על הטלת סנקציות על הבנקים בישראל, והזהיר כי תעשיית ההייטק לא תוכל לעמוד בהשלכות של צעדים כאלה. "תחום כמו הייטק מחייב ניידות, יכולת לטוס, לתקשר ולהיות מקובל בקהילה הבינלאומית", אמר. לדבריו, פגיעה במעמדה של ישראל בעולם מאיימת על חברות ההייטק, קרנות ההשקעה והמשקיעים, ולכן הצעד הראשון הנדרש הוא נרמול מעמדה הבינלאומי של המדינה.
לצד האזהרות, ליברמן טען כי לישראל יש פוטנציאל כלכלי משמעותי, וכי בניהול נכון היא יכולה לעבור בתוך ארבע עד חמש שנים את שווייץ ונורווגיה. הוא קרא ליצור מסלול שיאפשר לגופים המוסדיים להשקיע בחברות הזנק ישראליות, בין היתר באמצעות קרנות השקעה ותוך מתן שיפוי וגיבוי.
ליברמן הציע גם לצמצם את הבירוקרטיה ולאחד גופי פיקוח, והעלה את השאלה אם יש צורך להמשיך להפעיל את רשות ניירות ערך ואת רשות שוק ההון כשני גופים נפרדים.
בהתייחסו למעמדה הבינלאומי של ישראל, הציע להקים מטה חירום משותף למדינה ולתפוצות שיעסוק בדעת הקהל העולמית. לדבריו, מלחמה מודרנית מתנהלת בשלושה צירים במקביל - הצבאי, המדיני והתודעתי - ואובדן התמיכה הציבורית בעולם מוביל גם לאובדן תמיכה פוליטית.
ליברמן התייחס גם לסוגיות פוליטיות ופנימיות. הוא קרא לבדיקת האחריות למחדלי 7 באוקטובר ומתח ביקורת חריפה על תפקוד ראש הממשלה. בנוסף, הציג דרישה לחוק גיוס שיחול על כולם, בשני מסלולים - צבאי ואזרחי - בניהול משרד הביטחון, ולחובת לימודי ליבה כתנאי לקבלת תקצוב מהמדינה. לדבריו, מדובר בשני צעדים חיוניים לשילוב בשוק העבודה ולשמירה על עתידה הכלכלי של ישראל.
עוד קרא ליברמן לכונן חוקה באמצעות צוות מומחים שיגבש נוסח בתוך חצי שנה, ולאשר אותה במשאל עם. בנוסף, הציע לעבור למינוי רב ראשי אחד, הן ברמה הארצית והן ברשויות המקומיות. כשנשאל מי צריך להוביל את גוש השינוי, השיב ליברמן: "מי שהכי חכם".
בנט: "ההייטק מחזיק את המדינה"
ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הציג בוועידה את תוכניותיו לחיזוק ההייטק הישראלי ולהשארת יזמים וחברות בישראל. "ההייטק מחזיק את המדינה", אמר בנט, והדגיש כי המפתח להמשך צמיחת התעשייה הוא יצירת מדינה מתפקדת, יציבה וטובה יותר.
לדבריו, השאלה אינה כיצד המדינה יכולה לעזור להייטק, אלא מה נדרש לעשות כדי שיזם יחליט שישראל היא המקום הטוב ביותר להקים בו חברה. בנט קרא לשנות את התנאים שגורמים לחברות לעזוב את ישראל, לשפר את הסביבה העסקית ולהסיר חסמים בירוקרטיים ורגולטוריים.
בנט הציג כוונה לקדם תוכנית רחבה להחזרת מוחות לישראל ולמשיכת מוחות יהודיים מרחבי העולם. לדבריו, גל האנטישמיות בעולם יוצר גם הזדמנות לעודד הגעה של בעלי מקצוע וכישרונות לישראל. הוא קרא לקדם חוקה, שאותה הציג כאמצעי לשימור הציבור הליברלי במדינה, לצד שיפור האווירה הכללית והסרת הפרעות לפעילות התעשייה.
בהתייחסו למחסור בכוח אדם בענף, בנט קרא להרחיב את הנגישות ללימודי חמש יחידות במתמטיקה, באנגלית ובפיזיקה בפריפריה, לשלב התנסות בבינה מלאכותית במערכת החינוך ולפתח תחבורה מהירה בין הפריפריה למרכז. לדבריו, יש ליצור עבור צעירים את התנאים וההזדמנויות שיאפשרו להם להשתלב בתעשייה ולצמוח בישראל.
בתחום המיסוי והרגולציה אמר בנט כי הוא מאמץ את התוכנית שהציגה קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת IATI, וקרא להקשיב לצורכי התעשייה ולפרוש בפניה שטיח אדום.
עם זאת, הוא הסתייג מהכוונה יזומה של כספי הפנסיה להשקעות בענף ההייטק, והדגיש כי השיקול המרכזי צריך להיות התשואה לחוסכים.
כדי להתמודד עם החסמים הרגולטוריים והבירוקרטיים, הציע בנט להקים מוקד פניות בהובלת גורם מקצועי בכיר. המוקד יאפשר לזהות בעיות רוחב מתוך פניות פרטניות של עסקים ולקדם להן פתרונות יסודיים. לדבריו, כך ניתן יהיה להגיע ישירות לבעיות שמטרידות את החברות ולצמצם את עיוות המידע בדרכו למקבלי ההחלטות.
בנט הזהיר גם מפני הפגיעה בתדמיתה של ישראל ובהשקעות ובמסחר עמה, תוך הדגשת החשש מפגיעה בקשרים עם לקוחות בינלאומיים. הוא קרא להחזיר את ישראל להתנהלות נורמלית ולפתח נכסים ויכולות שיגרמו למדינות אחרות להזדקק לה.
לצד ביקורתו על תפקוד הממשלה, הביע בנט אופטימיות ביחס לדור הצעיר בישראל, שאותו תיאר כחזק, מחויב ובעל ערכים של נתינה ועבודת צוות. לדבריו, אירועי 7 באוקטובר הוכיחו שגם כשאין מדינה מתפקדת, בישראל יש "עם של אריות", ויש לאפשר לו לממש את יכולותיו.
בתעשיית ההייטק מזהירים מפגיעה בתחרותיות של ישראל
רובינשטין הדגישה כי כדי לשמר בישראל הון, טכנולוגיה, קניין רוחני וכוח אדם מקצועי, נדרשים ודאות רגולטורית ותנאים עסקיים תחרותיים. לדבריה, האיגוד פועל מול משרדי הממשלה והרגולטורים, ובהם משרד האוצר, אגף התקציבים, רשות המסים, רשות החדשנות והכלכלן הראשי, לגיבוש פתרונות שיאפשרו לחברות להמשיך לפעול ולהתפתח בישראל.
בין הצעדים הנבחנים נמצאת אפשרות למתן פטור מלא ממס רווחי הון ליזמי הייטק ולמשקיעים, במודל הדומה ל-QSBS האמריקאי. האיגוד פועל גם למציאת פתרונות להשפעת התחזקות השקל ושחיקת ההכנסות הדולריות של החברות הישראליות, ולקידום הסדרת תקנות Pillar 2 באופן שיספק ודאות ובהירות רגולטורית.
התרעות פיקוד העורף