התחרות הגיעה לחיפה ביוזמתה של גאיה צדוק, סטודנטית לרפואה בטכניון. צדוק יזמה ובנתה את הקורס הראשון בטכניון בנושא רפואת חלל של האגודה הישראלית לרפואה אווירית וחלל, והינה שותפה בהקמת מועדון היזמות והחדשנות בפקולטה לרפואה ע״ש רות וברוך רפפורט. בעקבות פנייתה לצוות המארגן העולמי של התחרות, הפועל בהובלת סוכנות החלל האמריקאית NASA, אושרה לראשונה הקמתו של מוקד מקומי רשמי בחיפה, לצד מאות מוקדי חדשנות נוספים ברחבי העולם.
בתחרות השתתפו 28 קבוצות שנבחרו מבין מאות משתתפים שהגישו מועמדות. הצוותים כללו יזמי היי-טק, דוקטורנטים וחוקרים בתחומים הקשורים לחלל כמו לוויינות, חישה מרחוק ועוד. צוות השיפוט הישראלי יכריז בשבוע הבא על שלושת הפרויקטים הישראליים הזוכים שיעלו לתחרות העולמית. בינואר 2027 יכריזו צוות השיפוט של NASA וסוכנויות חלל נוספות על 10 הזוכים העולמיים בתחרות.
מומחי קרן ההשקעות HiCenter Ventures שימשו כמנטורים לצוותים ולקחו חלק בצוות השיפוט. הקרן גם תעניק את הפרסים לשלושת הצוותים הזוכים. נוסף על כך יוכתרו מנצחים בשתי קטגוריות נוספות: טכניון קנדה יעניק פרס לצוות שפיתח פתרון איכותי על בסיס מאגרי הנתונים הגלויים של סוכנות החלל הקנדית. דיקנאט הסטודנטים של הטכניון יעניק פרס לקבוצה שתפתח פתרון דואלי מצטיין שמתמודד במקביל הן עם אתגר בחלל והן עם אתגר בכדור הארץ.
הקבוצות המשתתפות פיתחו פתרונות ברמת אב טיפוס עבור 14 אתגרי החלל שהוגדרו על ידי NASA, תוך שימוש במאגרי הנתונים הגלויים של הסוכנות ושל 17 סוכנויות חלל שותפות. בין התחומים הבולטים שנבחרו על ידי הקבוצות בישראל:
תוכנות לניטור בריאות של אסטרונאוטים - במשימות ארוכות אסטרונאוטים חשופים לקרינה, לבידוד ולשינויי כבידה. אלה יכולים לגרום לאובדן עצם, לבעיות לב ולפגיעה במצב הנפשי. המשימה היתה לבנות תוכנה שאוספת מדדי בריאות ועוזרת לאסטרונאוט להבין את המצב שלו ולפעול בהתאם.
איתור מקומות בכדור הארץ שדומים לבסיס על הירח ועל מאדים - מקומות כמו מדבר אטקמה ועמק המוות משמשים לניסוי ציוד לפני משימות, אבל הם עוד לא ממופים מספיק. המשימה היתה להשתמש בנתונים פתוחים של NASA ושל סוכנויות חלל אחרות כדי למצוא אתרים חדשים כאלה, ולהציג אותם במפה או בכלי ויזואלי.
זיהוי שינויים בפני כדור הארץ על בסיס נתוני מכ״ם - המשימה היתה לבנות אפליקציה אינטראקטיבית שמשתמשת בנתוני המכ״ם של לוויין NISAR (של NASA וסוכנות החלל ההודית). האפליקציה צריכה לעקוב אחרי שינויים כמו שריפות, רעידות אדמה, תנועת קרחונים או חקלאות, ולהציג אותם.
גאיה צדוק, מנהלת האקתון NASA בטכניון: "מטרת ההאקתון היא למשוך יזמי היי-טק וחוקרים בכירים באקדמיה לתעשיית החלל החדשה ולעודד אותם להיכנס לתחום. בישראל, ובצפון הארץ בפרט, קיימים משאבי ידע איכותיים שיכולים לסייע לכל יזם וחוקר להקים מיזם חלל ולמסחר אותו בהצלחה. כלכלת החלל העולמית, בהיקף של מאות מיליארדי דולרים, צפויה להתרחב משמעותית עם המעבר מתחנת החלל הבינלאומית לתחנות מסחריות בסוף העשור, ועם הצורך בפתרונות חדשניים לאתגרי החלל. הגיעה העת שישראל תגדיל את טביעת הרגל שלה בתחום ותהפוך לשחקנית משמעותית בתעשיית החלל".
ליאור חנוכה, מנכ"ל HiCenter Ventures: "בחיפה ובצפון יש ריכוז משמעותי של ידע הנדסי ומחקרי, והטכניון נמצא במרכזו. האקתון החלל של NASA מחבר בין הידע הזה לבין תעשיית חלל שמשנה את פניה ופותחת שווקים חדשים. שיתוף הפעולה עם הטכניון הוא חלק מהמחויבות שלנו לבנות בחיפה אקו-סיסטם שבו רעיונות הופכים לחברות, והחברות נשארות ומתפתחות כאן".
עינת קליין-קלך, VP Investments ב-HiCenter Ventures: "תחום החלל משתלב ישירות בתחומי ההשקעה שלנו: דיפ-טק, כלכלה כחולה וביטחון. רבים מהאתגרים שהצוותים יעבדו עליהם, כמו חישה מרחוק, ניטור רפואי וניתוח נתוני לוויין, הם טכנולוגיות דו-שימושיות עם יישומים גם על כדור הארץ. כקרן שמשקיעה בשלבים המוקדמים, אנחנו מחפשים בדיוק צוותים כאלה. נלווה אותם כמנטורים במהלך ההאקתון ונמשיך לעקוב אחרי מי שירצו להפוך את אב הטיפוס לחברה".
קרן ההשקעות HiCenter Ventures נוסדה ביוזמת החברה הכלכלית חיפה ועיריית חיפה במטרה לקדם את האקו-סיסטם היזמי טכנולוגי בעיר חיפה שמתבסס על התשתיות שיש לעיר להציע לסטארט-אפים. החל משנת 2021 היי סנטר ונצ'רס תמכה והשקיעה ב-120 חברות סטארט-אפ שגייסו במצטבר מעל 350 מיליון דולר.