שר הביטחון ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ נאם היום (שני) בוועידת המנהיגים של מעריב בשיתוף וואלה! והקדיש את נאומו להתפתחויות בשנים האחרונות במאבק מול הגרעין האיראני. בין היתר, טען גנץ כי "הדחיפה של נתניהו ליציאה מהסכם הגרעין פגעה במאבק מול הגרעין האיראני – הוא עשה זאת ללא היערכות מסודרת עם מערכת הביטחון – את המעשים החליפו דפים ומופעי יחסי ציבור".
שמונה ימים לבחירות: פסגת המנהיגים של מעריב בשיתוף וואלה | עדכונים שוטפים
גנץ פתח ואמר: "אני מבקש להתמקד היום באחד מאתגרי הביטחון האסטרטגיים של מדינת ישראל, האיום האיראני, שנדחק קצת מהכותרות, אך לטעמי הוא האיום האסטרטגי הגדול ביותר בהיבט הביטחוני על מדינת ישראל".
נאום, בני גנץ, שר הביטחון from Oren Segal on Vimeo.
הוא ציין: "המצב ביהודה ושומרון הוא גם אתגר אסטרטגי, המצריך מאיתנו מאמצי הגנה והתקפה משמעותיים בטווח הקצר, שמירה כל העת על העליונות הביטחונית שלנו, והוא מצריך מאיתנו מחשבה ברמה המדינית שתאפשר לנו לחזק את הכוחות המתונים ולהגביר את המשילות הפלסטינית. זהו אתגר אסטרטגי מדיני ראשון במעלה שישפיע על עתידנו כמדינה יהודית, דמוקרטית ובטוחה".
גנץ הדגיש: "אך האתגר האסטרטגי הגדול ביותר שמונח לפתחנו בהיבט הביטחוני הוא התחרות האסטרטגית עם איראן. זהו אתגר רב זירתי ורב תחומי – בכלכלה, בטכנולוגיה, בעוצמה הצבאית, בהשפעה על האזור. זה מה שיעמוד לפתחה של הממשלה הבאה. כרמטכ"ל עסקתי רבות באיום האיראני – בהכנת תוכניות , בהיערכות, בבניין הכוח. סברתי אז ואני סבור גם היום, שהיתרון האיכותי של ישראל הוא תנאי להרתעת איראן מלפתח את פרויקט הגרעין".
"מדינת ישראל ניצבת בפני שתי אלטרנטיבות מאתגרות בנושא המאבק באיראן: הראשונה – דשדוש ארוך שאנו כבר נמצאים בו מזה 4 שנים – במסגרתו איראן ממשיכה לקדם את פרויקט הגרעין, ומתקרבת להיות מדינת סף גרעינית. זה מחייב פעולה בינלאומית רחבה ודחופה. השנייה – הסכם, שכפי המסתמן כעת, יהיה בעל תוקף קצר, וללא רכיבי פיקוח הכרחיים המתכתבים עם ההתקדמות האיראנית בתוכנית הגרעין".
הוא ציין כי "בשתי האלטרנטיבות ובמיוחד לאור השפעות המלחמה באוקראינה, יש לקחת בחשבון את ההתקרבות של רוסיה לאיראן, שעשויה לאפשר לה מטריה דיפלומטית במועצת הביטחון, וכמובן חיזוק כלכלי ותמורה בגזרות אחרות כמו סוריה ולבנון".
גנץ הדגיש: "בכדי שנוכל להתמודד עם האתגר המורכב הניצב בפנינו, עלינו לחזור וללמוד מלקחי העבר. אל המצב הזה הביאה אותנו מדיניות של הממשלה בראשות נתניהו מ-2015. מדיניות שהתוצאה שלה היא פגיעה במאבק נגד הגרעין האיראני".
גנץ הוסיף: "ראשית הצירים, הייתה ההחלטה של נתניהו לנאום בקונגרס ב-2015 חרף התנגדותו של הנשיא אובמה. ההחלטה הזו היא קו שבר שלא היה כדוגמתו ביחסים בין ישראל לארה"ב. ב- 2018, החליטה ארה"ב לצאת מהסכם הגרעין בדחיפת נתניהו. הוא לא קיים דיונים מסודרים עם ראשי מערכת הביטחון, הוא לא התעקש על הכנת "פלאן בי" אמיתית בישראל או בארה"ב, והוא דחף לכך בשיאה של מערכת המב"מ מול ההתבססות האיראנית בסוריה ובמדינות נוספות".
"המחשבה שאיראן תיכנע, שאירופה תירתם ושהסנקציות הכלכליות המשמעותיות והפגיעה באזרחי איראן יביאו לעסקה טובה יותר – לא התממשה. הנחיות אמתיות לא ניתנו, היערכות מדינית, כלכלית או צבאית – לא התקיימה. את המעשים – החליפו דפים ומופעי יחסי ציבור. יכלו להיות גם יתרונות ביציאה מההסכם, אך לא נעשה מספיק בכדי למצות אותם. זה נעשה ללא התייעצות מספקת עם גורמי הביטחון האמונים על הנושא, והתוצאה ידועה וניצבת לפתחה של הממשלה הבאה".
גנץ הדגיש: "הביקורת מושמעת כדי שנראה שאנחנו לא חוזרים על טעויות ולא נותנים את המפתחות בחזרה למי שהוביל למצב הנוכחי. עם כניסתי למשרד הביטחון, החלטתי לשים את המוכנות והפעולות מול איראן בראש סדר העדיפויות. גם כאן נתקלנו בקשיים מול היעדר תקציב מדינה, שנלקח בן ערובה על ידי גחמותיו הפוליטיות של נתניהו. מרגע כניסתי לתפקיד, חיזקנו וחידשנו יכולות מבצעיות ואימונים נדרשים, ופעלנו להצטיידות משמעותית שעוכבה שנים".
"במקביל, עם החתימה על הסכמי אברהם והמעבר של ישראל לסנטקום, התחלנו בשורה של שיתופי פעולה שמחזקים את יכולתנו להתמודד עם התוקפנות האיראנית באזור ומעמיקים את התיאום עם ארה"ב. האתגר הזה יצטרך להיות מטופל בצורה מעמיקה בממשלה הבאה, והיא מצריכה ממשלה רחבה ויציבה שתדע לטפל באתגרים באופן אחראי".
"אם יהיה צורך - נפעל מול איראן"
גנץ הסביר כי "בצומת שבו אנו נמצאים, עלינו לפעול בכמה צירים: ראשית – עלינו לדבוק בתהליכי עבודה מסודרים, דיוני קבינט, דיונים עם הדרג המקצועי, וקבלת החלטות אסטרטגית שנים קדימה שבוחנת את ההשלכות".
"שנית – אחת המשימות החשובות שתהיה לממשלה הבאה, שאני מקווה לעמוד בראשה ולהוביל אותה, היא לאשר ולתקצב תוכנית רב שנתית למערכת הביטחון שתאפשר לה להתכונן לכל האתגרים הגדולים שהיא ניצבת בפניהם. בחירות שישיות יהיו אתגר למוכנות הזו. תוכנית כזו קיימת, אך אין ודאות למימושה ואנחנו חיים "משנה לשנה".
"שלישית – הקשר עם ארה"ב, הוא גורם מאפשר מבחינת השמירה על העליונות הביטחונית שלנו. אנחנו חייבים להמשיך להתאמץ לחזור להיות "דו מפלגתיים" בכל דרך. ברור לכולנו מה יקרה אם תוקם פה ממשלת 61 קיצונית בראשות נתניהו ובן גביר", ציין גנץ. "רביעית – עלינו להפעיל את כל ההשפעה שלנו, וביושר – היא מוגבלת, בכדי שייחתם הסכם טוב יותר, או שתופעל פלאן בי אפקטיבית בהובלה אמריקאית בהקדם".
"לבסוף, עלינו להיות מוכנים גם לתרחיש קיצוני שישראל נדרשת לצאת למכת מנע מול איראן. אם זה יקרה – לא מדובר על "זבנג וגמרנו" אלא על מארג של פעולות – חלקן צבאיות, חלקן הגנתיות, חלקן מדיניות".
גנץ הוסיף והדגיש: "אני מבקש לומר באופן הברור ביותר. לא אלמן ישראל. יש לנו תוכניות, יש לנו את הצבא החזק במזרח התיכון, יש לנו בעלי ברית מצוינים, ויש לנו יתרונות עצומים כנגד אויבינו – כולל האיראנים. אם יהיה צורך – נפעל. מול שתי החלופות שבפנינו, ישראל, ארה"ב והעולם, פועלים. כן, גם אם לא מסכימים תמיד על הדרך, אנחנו פועלים בכדי שלאיראן לעולם לא יהיה נשק גרעיני שיאפשר לה מטריה גרעינית. יש הרבה מה לעשות - ואנחנו עושים".
"כדי שנמשיך לעשות, מדינת ישראל צריכה ממשלה רחבה ויציבה. ממשלה קיצונית פשוט לא תוכל לטפל באתגרים האלו. בחירות שישיות – יקשו עלינו לבנות את הכוח. האפשרות היחידה לממשלה שתטפל באתגרים האלו, היא ממשלת אחדות רחבה ויציבה בהובלת המחנה הממלכתי. אני בטוח שאם נהיה חזקים מספקים, אחרי הבחירות, רוב האנשים והמפלגות על המפה הפוליטית – יבינו את האתגרים, ויתיישרו למרכז. כי זה הדבר הנכון לביטחון ישראל, לכלכלתה, ולאחדותה", סיכם גנץ.