לעניין מצב המפלגה בסקרים, כך "כשגנץ אומר שהוא חותר להיות ראש ממשלה, אבל כשבודקים את המספרים, יש קצת בעיה", השיבה שרת החינוך שהם יתייחסו למספרים אחרי הבחירות.
"רק עכשיו אנחנו ממש מתחילים את הקמפיין, אבל בואו נסתכל רגע על האפשרויות שיש לפנינו, האפשרויות הן או שביבי מצליח להגיע ל־61 ומקים ממשלה צרה, קיצונית, שאנחנו יודעים שהיא מסוכנת לישראל, והאופציה השנייה היא שאנחנו נהיה בלופ של בחירות, כשמי שיהיה ראש ממשלה זה לפיד, כראש ממשלת מעבר. האופציה השלישית היא שבני גנץ יהיה ראש הממשלה מהסיבה הפשוטה", טענה, "ברגע שבנימין נתניהו לא יביא 61, כל המשחק הפוליטי משתנה. היחיד על המפה הפוליטית היום שיודע לחבר את כל המגזרים השונים ולאחד את כל חלקי הבית, הוא בני גנץ. הוא היחיד שמקובל על כולם, הוא היחיד שהחרדים יסכימו לשבת איתו. וכל האנשים בליכוד שמרגישים דחויים ודי קצה נפשם בעוד בחירות ועוד בחירות ועוד ניסיון של ביבי להביא ל־61, ואנחנו רואים שהוא לא מצליח - גם הם יבואו והם יסכימו לשבת רק עם בני גנץ. הוא היחיד כרגע על המגרש שיוכל לעשות את זה".
לשאלה במה המפלגה תבחר, בבחירות שישיות או ברוטציה בין גנץ לנתניהו כשגנץ ראשון, אמרה שאשא-ביטון ש"בשביל זה אנחנו נמצאים כאן, כחודשיים לפני הבחירות, בשביל שהציבור יבין מה האופציות שעומדות לפניו, מי האנשים שבאמת יכולים להביא את המדינה ליציבות ולשגרה בשנים הקרובות ולהקים כאן ממשלה, מי המנהיג שיוכל לאחד את כולם, כמו שהוא ידע לעשות חיבורים בשנים שהוא נמצא כאן בפוליטיקה, וגם במערכת הבחירות הנוכחית - מי האיש שיידע לעשות את החיבורים גם אחר כך, ויחזק אותנו".
/
שרת החינוך התייחסה בנוסף לנושא הרפורמה בלימודי התנ"ך והטענות כי קוצצו שעות בתכנית הלימודים. "צריך לומר שכל השיח שמתנהל היום והודעות הפייק ניוז המוחלטות לגבי זה שקיצצו בשעות התנ"ך, זה חלק מקמפיין מתוזמר של קיצוניים ושל אנשי הליכוד. אחרי שאני רואה את מירי רגב כותבת על הדבר הזה, ובצורה כל כך נחרצת, כשכבר יצאה הודעה רשמית שהדבר הזה לא נכון, אנחנו יכולים להבין היטב מהיכן זה בא", תקפה. "לימודי התנ"ך, כמו גם לימודי ההיסטוריה והאזרחות והספרות, אלה מקצועות שהלכו ואיבדו מהיוקרה שלהם במהלך השנים, ולא רק במדינת ישראל, אנחנו רואים עדות לכך בכל העולם, לגבי מקצועות מורשת החברה והרוח. לכן אנחנו במשרד החינוך, גיבשנו תוכנית שתחזק את המקצועות האלו, שתעגן את השעות האלו. לא רק שאנחנו לא מקצצים בשעות, אלו יהיו השעות היחידות שאי אפשר יהיה לשחק בהן במערכת. במקצועות האלה אי אפשר יהיה לגעת, אין במקצועות האלה אוטונומיה".
המראיינים שאלו האם, אם כך, תנ"ך הוא לא מבחן בחירה לבגרות, ושאשא-ביטון ענתה שאכן לא מדובר במבחן בחירה: "היום, במציאות הנוכחית שהייתה עד הרפורמה הזו, בתי ספר יכלו לבחור האם להיבחן בתנ"ך או בספרות או בהיסטוריה או באזרחות, זאת אומרת, לבחור אחד מהמקצועות הללו. מהיום, כל המקצועות האלו יהיו בבגרות חיצונית, אבל בבגרות משמעותית, כזו שהילדים מעמיקים בלמידה. הם כותבים עבודה מסכמת אחרי שהם לומדים את כל לימודי היסוד. התלמידים ייבחנו גם בכתב בבגרות חיצונית וגם בעל פה בבגרות חיצונית".
שרת החינוך ציינה גם כן ש"אנחנו יודעים שהפרזנטציה כמיומנות, היום בעידן המתקדם, היא חשובה. אם זה בהייטק, כמעט בכל מקום שאליו אתם מגיעים, זו אחת המיומנויות החשובות שהילדים צריכים לרכוש, ועד היום היא לא הייתה בכלל במערכת. אנחנו באים לחזק את המקצועות האלה, חלילה לא להחליש אותם, וכל מי שאומר שאנחנו קיצצנו בשעות הללו, זה פייק מוחלט".
התרעות פיקוד העורף