מנתניהו ועד דיון בערכי המפלגה: ערב בחוג בית של הליכוד בגוש עציון

כשעתיים וחצי נמשך חוג הבית שנערך בנווה דניאל בגוש עציון, שבעיקר ביטא את נקודת המפגש והמתח בין מפלגות הליכוד והציונות הדתית. "במערכת הבחירות האחרונה החלטתי שצריך חיזוק לליכוד מימין, ולכן תמכתי בימינה", מספר עמית לוי, פעיל לשעבר בימינה שאירח את חוג הבית בבית הוריו, ואשר סבו היה ממקימי תנועת החירות והליכוד. "ריכזתי להם את מטה השטח בגוש עציון. לימים זה התברר כמחדל כשמפלגת ימינה בראשות נפתלי בנט הקימה ממשלה לא עם הימין. כבר לפני הקמת הממשלה יצאתי נגד הדבר הזה. נפגעתי מזה ברמה האישית".

"הציבור הימני הדתי־לאומי ספג מכה קשה וכואבת מהחיבור של ימינה עם רע"ם והשמאל", אומר גם אפי סומך, רכז הביטחון השוטף הצבאי של היישוב. "זה לא משהו שמתעכל. לא סתם שקד נמצאת במסע סליחות בחודש האחרון. אני מצביע לליכוד באופן קבוע. לסבא וסבתא שלי היה חדר וחצי בקטמון, שגדלנו בו שמונה ילדים. בחדר הייתה תמונה של בגין. מאז אני בליכוד".

"מערכת הבחירות הנוכחית חשובה מכפי שנדמה לנו", אומר שיקלי לקהל. "היא מערכה כבדה מאוד. בשנה האחרונה מדינת ישראל נסוגה בהרבה מאוד מובנים. גם במובנים החשובים לציבור שיושב פה, שאחד מהם הוא שטחי C. ראינו את הדוח של ארגון רגבים, המציג עלייה של 80% בבנייה הפלסטינית בשטחי C.

מי שמכיר את הסוגיה יודע גם כמה כסף מאירופה מושקע פה. זה לא שהבעיה לא הייתה קיימת קודם לכן, אבל מה שראינו בשנה האחרונה זאת סיטואציה מאוד חמורה. גם בהקשר של הטרור ביהודה ושומרון: לשיטת שירות הביטחון הכללי, נרשמה עלייה בפיגועים בעשרות אחוזים". שיקלי מוסיף: "ממשלה שתלויה ברשימות הערביות זה מתכון לאסון".

שיקלי מתייחס גם להסכם הגז השנוי במחלוקת עם לבנון ואומר: "ברור לכם למה בעצם ההסכם הזה לא מגיע לכנסת? כי ללפיד אין רוב בכנסת. לפיד הוא ראש ממשלת מעבר, אין מאחוריו כנסת יציבה ואיתנה שמסוגלת לגבות את ההחלטות שלו. לקחת החלטה כזאת של ויתור על שטח ריבוני של מדינת ישראל, ויתור על נכס אסטרטגי וכלכלי כל כך חשוב, ערב הבחירות, בלי אישור הכנסת, מבלי לעשות את זה בתהליך מסודר - זה מאוד בעייתי. בסופו של דבר זה הסכם אמריקאי, בהובלה אמריקאית, שמכופף את ישראל".

במהלך השיח, הקהל מבקש לוודא כי הציונות הדתית לא תישאר מחוץ לממשלה, אך במקביל מדבר על הציונות הדתית כמי שאוחזים ב"טהרנות אידיאולוגית". חלק מהקהל אף מכנה את היחס מצד פלגים מסוימים בציונות הדתית לליכוד כ"גזענות". "אני חושש שמפלגה כמו הציונות הדתית, מטעמים של 'אנחנו רוצים מאה אחוז', לא הייתה לוקחת את עסקת המאה", אומר שיקלי.

לצד שיקלי יושב עו"ד יוסי פוקס, מי שהפתיע רבים כששוריין במקום ה־43 ברשימת הליכוד לבחירות הקרובות. "גם אני לא צפיתי את שריוני ברשימת הליכוד", הוא משתף.

פוקס מתייחס בדבריו לקהל בעיקר למערכת המשפט. "זה נכון שהנושא לא טופל גם כשהימין היה בשלטון", הוא אומר. "אבל אני כן מאמין שהימין עכשיו בשל לבצע את הרפורמות הנדרשות. וכל מי שאומר שנתניהו היה בשלטון הרבה שנים, צריך לדעת שיש המון אתגרים ותעדוף, ושגם היו מפלגות לאורך השנים שהטילו וטו על שינויים במערכת המשפט".

"תדברי על מה שהיה שם, כי לי ברור שנעשו דברים שלא ייעשו", אומר משתתף בקהל על הכנסת האחרונה. סילמן מבקשת לענות לו, אך בשלב הזה הרוחות מתלהטות. כשסילמן מצליחה לדבר, היא עונה: "בתור ימינה היינו אחלה עלה תאנה שבנה 14 יישובים ברחבי ישראל, אבל מה זה עוזר לבנות 14 יישובים כשבני גנץ, בפועל, ביום־יום מאפשר בנייה מסיבית בשטחי C?

בין נוקדים לתקוע הולכים לבנות קניון ענק לרשות הפלסטינית, אבל בנווה דניאל הבנייה נעצרת. לכן אני באמת תוהה איך אותם אנשים שחיים פה, בחבל הארץ הזה, עוד באמת מתלבטים אם להצביע למחנה הממלכתי".

"אני רוצה לדבר גם על קווים אדומים", מוסיפה סילמן. "נכנסנו לממשלה כשדיברו איתנו על סטטוס קוו בנושאים של דת ומדינה ובנושאים של ימין ושמאל. הרי היה צריך להציל את מדינת ישראל מהסחרור שהיא נקלעה אליו בעקבות ארבע מערכות בחירות, בתקופה של קורונה, עם תקציב שלא עבר.

אבל אז העברנו תקציב, וברגע שהתקציב עבר, אז כל אחד התחיל לזוז לקצוות הריבוע, והתפקיד שלי, כיו"ר הקואליציה, היה לשמור שהקווים האדומים שאנחנו הצבנו לעצמנו לא ייחצו, ופתאום אני רואה שלא רק שעוברים את הקווים האדומים, אלא שאין אותם.

וכששמתי לב שאין קווים אדומים, הרמתי את האמברקס. ולא קל להרים את האמברקס. אבל ברגע שהבנתי שלשם אנחנו הולכים, שאין קווים אדומים, בעיקר בנושא הזהות היהודית של מדינת ישראל - שיש הורה 1 והורה 2, ושיש חמץ בבתי חולים, ושרוצים לבטל סבסוד מעונות יום לאברכים ועוד בתקופת קורונה – אז הבנתי שימינה היא עלה תאנה מושלם לאירוע שהמטרה שלו היא לקלקל ולהרוס את הזהות היהודית של מדינת ישראל. יש פה דברים שהם הרבה יותר גדולים מאיתנו, ואני לא יכולתי לשבת בקואליציה כזאת. אז הרמתי אמברקס".

בתום האירוע אני מלווה את סילמן החוצה ושואלת אותה אם ציפתה לדיון סוער כזה. "בוודאי", היא עונה. "זה לא קהל שבוי בכלל. הם רוצים לאתגר אותנו, יש הרבה מקומות שמתלבטים, ולכן אנחנו פה לדבר איתם. כי זה קריטי לנו שאנשים יבינו באיזה אירוע אנחנו נמצאים. המחנה הלאומי חייב לנצח".