גנץ פתח ואמר: "אני מבקש להתמקד היום באחד מאתגרי הביטחון האסטרטגיים של מדינת ישראל, האיום האיראני, שנדחק קצת מהכותרות, אך לטעמי הוא האיום האסטרטגי הגדול ביותר בהיבט הביטחוני על מדינת ישראל".
הוא ציין: "המצב ביהודה ושומרון הוא גם אתגר אסטרטגי, המצריך מאיתנו מאמצי הגנה והתקפה משמעותיים בטווח הקצר, שמירה כל העת על העליונות הביטחונית שלנו, והוא מצריך מאיתנו מחשבה ברמה המדינית שתאפשר לנו לחזק את הכוחות המתונים ולהגביר את המשילות הפלסטינית. זהו אתגר אסטרטגי מדיני ראשון במעלה שישפיע על עתידנו כמדינה יהודית, דמוקרטית ובטוחה".
גנץ הדגיש: "אך האתגר האסטרטגי הגדול ביותר שמונח לפתחנו בהיבט הביטחוני הוא התחרות האסטרטגית עם איראן. זהו אתגר רב זירתי ורב תחומי – בכלכלה, בטכנולוגיה, בעוצמה הצבאית, בהשפעה על האזור. זה מה שיעמוד לפתחה של הממשלה הבאה. כרמטכ"ל עסקתי רבות באיום האיראני – בהכנת תוכניות , בהיערכות, בבניין הכוח. סברתי אז ואני סבור גם היום, שהיתרון האיכותי של ישראל הוא תנאי להרתעת איראן מלפתח את פרויקט הגרעין".
"מדינת ישראל ניצבת בפני שתי אלטרנטיבות מאתגרות בנושא המאבק באיראן: הראשונה – דשדוש ארוך שאנו כבר נמצאים בו מזה 4 שנים – במסגרתו איראן ממשיכה לקדם את פרויקט הגרעין, ומתקרבת להיות מדינת סף גרעינית. זה מחייב פעולה בינלאומית רחבה ודחופה. השנייה – הסכם, שכפי המסתמן כעת, יהיה בעל תוקף קצר, וללא רכיבי פיקוח הכרחיים המתכתבים עם ההתקדמות האיראנית בתוכנית הגרעין".
הוא ציין כי "בשתי האלטרנטיבות ובמיוחד לאור השפעות המלחמה באוקראינה, יש לקחת בחשבון את ההתקרבות של רוסיה לאיראן, שעשויה לאפשר לה מטריה דיפלומטית במועצת הביטחון, וכמובן חיזוק כלכלי ותמורה בגזרות אחרות כמו סוריה ולבנון".
"אם יהיה צורך - נפעל מול איראן"
גנץ הסביר כי "בצומת שבו אנו נמצאים, עלינו לפעול בכמה צירים: ראשית – עלינו לדבוק בתהליכי עבודה מסודרים, דיוני קבינט, דיונים עם הדרג המקצועי, וקבלת החלטות אסטרטגית שנים קדימה שבוחנת את ההשלכות".
"שנית – אחת המשימות החשובות שתהיה לממשלה הבאה, שאני מקווה לעמוד בראשה ולהוביל אותה, היא לאשר ולתקצב תוכנית רב שנתית למערכת הביטחון שתאפשר לה להתכונן לכל האתגרים הגדולים שהיא ניצבת בפניהם. בחירות שישיות יהיו אתגר למוכנות הזו. תוכנית כזו קיימת, אך אין ודאות למימושה ואנחנו חיים "משנה לשנה".
התרעות פיקוד העורף