מאיר כהן, פעיל ש"ס, מקבל את המצביעים בדרכם לקלפי ומסביר מדוע החליט להציב עמדה דווקא שם, בלב השכונה החרדית. "בן גביר נכנס חזק לציבור החרדי והוא גונב לנו קולות", הוא אומר. "עבורנו, בש"ס, זה יותר אידיאולוגיה, פחות פוליטיקה. יש לנו את הרב עובדיה ורבנים נוספים שאמרו לנו לבחור למען התורה, וש"ס מחזקת את התורה. אנחנו לא נגד בן גביר, אבל אנחנו מעדיפים לחזק את התורה מאשר לצעוק צעקות. אריה דרעי מבטיח הבטחות שהוא יכול לקיים. אני לא חושב שבן גביר באמת יכול לעמוד בכל מה שהוא מבטיח, זה סתם צעקות. לכן אני מעדיף לבחור במישהו שכבר עשה דברים, לכן אני מעדיף אותו על פני שאר הפוליטיקאים".
את ד"ר מריק שטרן, גיאוגרף עירוני וחוקר עירוניות ופוליטיקה עירונית, אני פוגשת בדרכו להצביע בקלפי הגימנסיה העברית בלב שכונת רחביה. "ירושלים לא בהכרח משקפת את החברה הישראלית כי היא עיר עם הטיה פוליטית מסוימת", הוא מנתח. "היא שמרנית, ימנית ודתית. אז זה מאוד ברור מה הכיוון של רוב המצביעים. יש בועות ליברליות כמובן באזור המושבות, בית הכרם או בקריית יובל למשל. המבנה המסורתי של ירושלים בנוי סביב שכונות שונות. פעם זה היה אפילו עוד יותר מובהק, שלכל תת־קבוצה הייתה שכונה. מהבחינה הזאת ירושלים בנויה מכל מיני מובלעות שגם משתנות במשך השנים".
התור מחוץ לקלפי במנהל קהילתי לב העיר בשכונת נחלאות נמשך מחוץ למבנה עד לסמטאות שליד. קשה להבחין במגמה בולטת אחת בין המצביעים בקלפי שמגיעים הנה. "אני מתכנן לשים פתק לבן", אומר לי תושב השכונה, הפובליציסט והמשורר עדן אביטבול. "בפעם הראשונה בחיי אני מרגיש שאין לי למי לתת את הקול שלי, ופתק לבן משקף את זה בצורה הטובה ביותר. אני לא רואה טעם בלא להצביע. אני רואה עניין חשוב בללכת לשים בקלפי פתק. לקיים מצד אחד את הזכות הדמוקרטית שלי. אבל מצד שני, גם להביע דרך הפתק הזה את הבלבול הגדול ואת חוסר המענה שיש למישהו כמוני בייצוגים השונים".
התרעות פיקוד העורף