היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע אתמול כי קיימת מניעה משפטית לאישור הצעת החוק להצבת מצלמות בקלפיות, אותה מבקשת מפלגת הליכוד לקדם לפני הבחירות ולהעלותה להצבעה ביום ראשון הקרוב. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, התראיין הבוקר (חמישי) לגל"צ והתייחס להודעתו של היועמ"ש ולכך שבליכוד דוחים את עמדתו והודיעו כי ימשיכו בחקיקתו. 

"אני נתתי החלטה ובעקבותיה הפקנו לקחים והקמנו ועדה שתפקח על טוהר הבחירות. המקרים והתופעות שקרו היו בשולי השוליים. אני לא שולל את נושא המצלמות במקרה שיש חשד לזיופים או לאיומים על חברי ועדת קלפי. הקמנו מתווה מיוחד לעניין. ישנה פרקטיקה לא נכונה שבזמן האחרון לא שומעים לדברי היועמ"ש. לדעתם של כל סגניי טוהר הבחירות זה הדבר הכי חשוב בעיני כולם".
יש איום לבטל את המתווה הזה כאות מחאה?
"אין איום. אני לא עוסק באיומים כלשהם. מי שעוסק בזה רוצה לגרום לספינים. יש נציגים בכל וועדת קלפי ויש משקיפים. הרעיון הוא שכל מפלגה תשמור על האחרת. אני סומך על האנשים. יש קלפיות שהוספנו בהם מזכיר קלפי שני. הקמנו סיירת בחירות של 300 אנשים עם מצלמות. אם תהיה בעיה הם יוכלו עם אישור שלנו לצלם. אנחנו גם נצלם בקלפיות שייבחרו באופן אקראי".
נתניהו חושש שיגנבו לו את הבחירות.
"את זה צריך לשאול אותו. לפי ההצעה-כל רשימה או סיעה תוכל להעמיד מצלמות מטעמה. זו ההצעה שהליכוד מנסה לקדם". 

אם ההצעה תעבור אתה אומר שאתה לא תוכל לערוב לכך שנוכל לנהל יום בחירות תקין.
"כן. אני מקווה שחברי הכנסת לא יקדמו את הצעת חוק הצבת המצלמות בקלפיות. אם היא תתקבל זה עלול לגרום לכאוס".
 
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס טרם המראתו ללונדון הבוקר להודעתו של היועמ"ש: "אנחנו לא נאפשר גניבת בחירות. השופט מלצר בעצמו אמר שיש כאן בעיה אמיתית והדרך היחידה לטפל בבעיית הזיוף בקלפיות ובדמוקרטיה היא להביא לנציגים השונים ולמשקיפים השונים את היכולת לפקח".

קלפי בחירות. צילום: רויטרסקלפי בחירות. צילום: רויטרס


עוד אמר רה"מ, כי "בישראל יש מצלמות בסופרמרקט, בקופת חולים, אין מקום שאין בו מצלמות. אין שום הסבר להתעקשות הזאת, ועל כך אנחנו ממשיכים בחקיקה שהיא טובה לטוהר הבחירות". 
 
בהודעה שפרסמה אמש מפלגת הליכוד לאחר פרסומה של החלטת היועמ"ש נאמר: “קיבלנו בתדהמה את עמדת היועמ״ש נגד הצעת החוק לאפשר הצבת מצלמות בקלפיות, באופן שימנע בוודאות את גניבת הבחירות על ידי זיוף קולות”. 

בליכוד הוסיפו כי “הגורמים המשפטיים, שמחובתם היה לפעול בכל דרך נגד הזיוף הוודאי של קולות, נוהגים בדיוק הפוך, מסיבות לא ברורות. מה גם שהצעת החוק מבהירה שלא מדובר בתיעוד של ההצבעה מאחורי הפרגוד, ושחשאיות הבחירות תישמר בקפדנות. עמדת היועמ״ש מדאיגה במיוחד, לנוכח העובדה שהשופט מלצר קבע שתופעת הזיופים מסוכנת ושיש להילחם בה, ואף העביר קלפיות מהבחירות האחרונות לבדיקת המשטרה”.

לאחר קבלת חוות הדעת של היועמ״ש, הודיע שר המשפטים אמיר אוחנה כי ימשיך בהליך החקיקה ויביא את ההצעה לממשלה ביום ראשון, במטרה להביא את הצעת החוק לאישור הכנסת בשלוש קריאות בשבוע הבא.

את הודעתו העביר מנדלבליט לראש הממשלה, שר המשפטים ושר הפנים אריה דרעי. במכתבו הוא מציין כי מזכיר הממשלה הודיע לו על כוונת שר המשפטים ושר הפנים להניח על סדר יומה של הממשלה בישיבתה הקרובה את הצעת חוק הבחירות לכנסת, המאפשר צילום והקלטה בקלפיות. לדבריו, לאחר שעודכן בהחלטתו של יו”ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת והמשנה לנשיאת בית המשפט העליון השופט חנן מלצר, הוא סבור כי לא ניתן לקדם את התזכיר לחקיקה בעת הזו.

היועמ”ש הפנה את הטיפול לרשויות המדינה הרלוונטיות, כלומר למשטרה, ומציין כי טוהר הבחירות מהווה נדבך שאין בלתו במדינה דמוקרטית, ושומה על הרשויות במדינה לעשות כל שלאל ידן על מנת להבטיח את טוהר הבחירות ולמנוע כל הפרעה או זיוף. אולם בכל הנוגע להצעת החוק, הדברים שכתב יו”ר ועדת הבחירות חדים וברורים.



לדבריו, מדובר ב”קשיים יישומיים, שעלולים להביא לפגיעה אנושה ביכולתה של ועדת הבחירות המרכזית לבצע את יום הבחירות כסדרו”. מנדלבליט מוסיף ומציין כי “הבאת התזכיר לחקיקה בעת הזו עלולה לגרום לתוהו ובוהו ביום הבחירות ולהשבתת היכולת של הוועדה לנהל יום בחירות תקין. קבלת שינוי מהותי כל כך לדיני הבחירות, בסמיכות כה רבה ליום הבחירות עצמו, תמנע מהוועדה את היכולת לנהל יום בחירות תקין ועלולה, בסבירות רבה, למנוע מחלק מהבוחרים את האפשרות לבחור, ואף לגרום לאנדרלמוסיה בעת קיום הליך הבחירות”.
 
משמעות הדברים היא פגיעה במימוש החופשי של זכות היסוד הדמוקרטית לבחור ובביצוע החובה החוקתית לקיים בחירות חופשיות, חשאיות ושוויוניות באופן תקין, טען היועמ”ש.