שקד המשיכה: "אתן לך דוגמה אחת איך נתניהו בעצם לאורך כל שלטונו מנע שינויים במערכת המשפט. בממשלת נתניהו הראשונה הייתה פרשת 'בר-און חברון', פרשה שחשפה אילה חסון, כאילו אי סדרים במינוי יועמ"ש לממשלה. עד אותה פרשה היועמ"ש מונה על ידי הממשלה, מונה על ידי שר המשפטים באישור הממשלה. שר המשפטים היה מתאם עם ראש הממשלה ומביא לאישור הממשלה, ככה פוליטיקאים לא התערבו בעבודה. בעקבות פרשת 'בר-און חברון' נתניהו שם לראשונה כבלים על השר, שר המשפטים, וממשלת נתניהו מאמצת את מסקנות ועדת שמגר, ומעבירה את הכוח למינוי היועמ"ש לממשלה מידי שר המשפטים לבית המשפט העליון. הם מקימים ועדת איתור למינוי יועמ"ש לממשלה, שבראש הוועדה עומד שופט בית משפט עליון בדימוס, הבנת? מעבירים את הכוח ממשרד המשפטים לבית המשפט העליון".
"לאחר המינוי של אביחי מנדלבליט, מינוי שראש הממשלה ביקש, אני הסכמתי וועדת האיתור בחרה בו, אני מחליטה לבטל את ועדת האיתור הזאת ולהחזיר את הכוח לשר המשפטים וראש הממשלה, כפי שהיה עד סוף ה-90. אני מכינה החלטת ממשלה ומנדלבליט נלחם בי בכל הכוח, למה? כי המערכת המשפטית לא רוצה לאבד מכוחה, הם רצו להמשיך לשלוט בבחירת היועמ"ש לממשלה. אני עושה מלחמה פנימית עם מנדלבליט ואומרת לו 'אתה מתנגד לזה, אני מבינה אבל אין מניעה משפטית, נכון? כי ככה מינו יועמ"ש לממשלה עד סוף שנות ה-90. הוא אומר לי 'נכון, אין מניעה משפטית, אבל תדעי שאני מתנגד בכל תוקף'. אמרתי לו 'אני מבינה, אני שומעת את התנגדותך. אני מעלה את זה לממשלה'".
שקד המשיכה: "אני מגיעה למזכיר הממשלה ואומרת לו 'צחי, תראה, עוד שש שנים, מיד אחרי בחירת מנדלבליט, אני לא יודעת איפה אני אהיה אבל רה"מ יהיה אותו רה"מ והוא יצטרך לבחור יועמ"ש לממשלה. אני מבקשת עכשיו לעשות שינוי חשוב ולתת לנו את החופש לבחור איזה יועמ"ש שאנחנו רוצים, ולהעלות את הצעת המחליטים שהכנתי למליאת הממשלה. אומר לי מזכיר הממשלה צחי 'חכי, אני אבדוק עם רה"מ'. חוזר אליי אחרי שבוע, 'מנדלבליט דיבר עם רה"מ, הוא מתנגד לזה בכל תוקף, רה"מ לא מוכן להעלות את זה להצבעה כי מנדלבליט מתנגד' והוא אמר לי עוד משפט ואני אשמור לעצמי".
התרעות פיקוד העורף