הסקר מלמד כי על אף הבליץ המדיני והתקשורתי של בנימין נתניהו - שכלל פסגה בוושינגטון, ביקור במוסקבה, החזרת נעמה יששכר משם וביקור בזק באפריקה - כחול לבן נותרת הרשימה הגדולה ביותר, עם 34 מנדטים - מנדט אחד יותר מאשר בכנסת היוצאת. רשימת הליכוד מפגרת אחריה, עם 33 מנדטים, וגם היא עולה במנדט אחד.
ש"ס בראשות אריה דרעי שומרת על כוחה - 9 מנדטים, וכך גם יהדות התורה (7 מנדטים). ליברמן נחלש ויורד מ־9 מנדטים בכנסת היוצאת ל־7 מנדטים בסקר הנוכחי. ימינה בראשות נפתלי בנט, איילת שקד, הרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' נותרת אף היא עם 7 מנדטים.
מפלגת העבודה־גשר־מרצ בראשות עמיר פרץ, אורלי לוי־אבקסיס וניצן הורוביץ מתקשה להתרומם - ומקבלת בסקר 9 מנדטים, לעומת 11 המנדטים שקיבלו העבודה ומרצ כשהתמודדו בנפרד.
לעומת זאת, המתקפה הממוקדת של נתניהו ושל מפלגות הימין על הרשימה המשותפת, פסילתה של ח"כ היבא יזבק (בל"ד) בוועדת הבחירות המרכזית - החלטה שלבסוף הפך בית המשפט העליון - והסעיף בתוכנית השלום של טראמפ המדבר על העברת שטחים במשולש לשליטת הרשות הפלסטינית במסגרת חילופי אוכלוסין, מגדילים את כוחה של הרשימה המשותפת, והיא מטפסת ל־14 מנדטים לעומת 13 בכנסת היוצאת. עוצמה יהודית, בראשות איתמר בן גביר, אינה עוברת את אחוז החסימה (מקבלת רק 1.4% מהקולות). מקרב שאר הרשימות המתמודדות אין שום רשימה שמקבלת יותר מ־1% מהקולות.
בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה מגדיל נתניהו את הפער בינו לבין בני גנץ בהשוואה לסקרים קודמים - מ־5% ל־9%. נתניהו מקבל בסקר 49%, ואילו גנץ - 40%.
בסקר נבדק גם סדר העדיפויות הרצוי של הממשלה הבאה. הנושא הביטחוני־מדיני מקבל עדיפות ראשונה בעיני 24% מהנשאלים, ואחריו הכלכלה (21%). הבריאות, שתפסה מקום בולט בקמפיינים בשבועיים האחרונים - במקום השלישי (20%). אחריהם, בסדר יורד - חינוך, ביטחון אישי, יחסי דתיים־חילוניים, יחסי יהודים וערביי ישראל, תחבורה ואיכות הסביבה.
התרעות פיקוד העורף