כל פעם שאני מגיעה לאכול בחוות צוק משהו קורה, אל תדאגו, לא משהו רע, אבל תמיד יוצא לי לשבת ליד מישהו או מישהי מעניינים שבאו לאכול לבד והשיחה קולחת עד שבן הזוג שאיתי מתחיל להתבאס. או לשבת על הבר ואחד הטבחים לפתע מחליט להכין איזו מנה, סתם ככה כי בא לו, והערב מיד מתגלגל לטעימות מטורפות לא צפויות. או שהשף, אסף שנער, היה מחליט לבדוק שהכל בסדר ואיכשהו הייתי נצמדת אליו ומגיעה למעדניה לטעום מלא דברים חדשים ומשאירה את האוכל להתקרר. לא נראה לי שיצא לי לאכול ארוחה רגועה סטנדרטית בחוות צוק אי פעם.
אבל קורונה כמו קורונה ודברים השתבשו - לא היו עובדים, הסגרים חנקו את המסעדה ואסף עשה צעד דרמטי וצמצם את המקום לכדי מסעדת המבורגרים משובחים בשם צוציק שעדיין סיפקו ביס נהדר אבל זה לא היה זה, ראו שהאור בעיניים של אסף כבה, היה חסר לו הקהל, הערבים בהם היה נותן לטבחים שלו לבשל מנות יצירתיות בהתאם לחשקים שלהם או לבקשת הלקוח.
אבל קרונה כמו קורונה - אנשים מוציאים מעצמם יותר וחוות צוק הפכה להיות במקביל להמבורגרים, גם יצרנית וספקית בשר גדולה לשלל מסעדות בארץ וללקוחות, בגלל היכולות של החווה לספק נתחי בשר משובחים, כולל זני וואגיו והולשטיין, מיושנים בגדלים שונים בכל רגע נתון מהחווה וממגדלים מקומיים.
התרעות פיקוד העורף